זה זורם בתוכי
ככה הבנתי מי אני
כן עברו שנים ארוכות ועדיין יש תקלות
יש מסע
להתחבר שוב לעצמך
דרך אחרים
דרך רגעים קשים
לפחות נשארתי אמיתית עם עצמי
לפחות הכל מציאותי
בנקודת המבט שלי
העולם קורס, מרגישים בזה
זה לא הזמן לצחוק ולהיות מבסוט
אבל כן, כן
זה מה שקורה
זה לא הזמן לגלות מי אנחנו
אבל ככה יוצא
העין שלי תופסת פריטים חזותיים
סוף סוף אני משתלבת
ללכת עוד קילומטר ועוד קילומטר
הכל פה שנייה מהדירה שלי נשבע לך
זה עצוב
זה שמח
ואחר כך שואלים אותנו
מאיפה ההפרעת אישיות גבולית הזאת
ואחר כך אנחנו שואלים את עצמינו
למה אין רק דבר -אחד- שאני רוצה?
איזה חינוך
איזו תרבות
האהבה היחידה שלנו
היא להתחבא בזמן האמת
לילה טוב בשבילכם
עוד לילה ארוך בשבילנו
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
