החיים הטובים!

לפעמים הייתי רוצה לקום ולגלות שהכל היה חלום מפחיד,ושזהו זה נגמר.

אבל כ"כ חבל שזה לא ככה

הייתי רוצה לכתוב כאן על כול הצרות שלי אבל אני מפחדת לראות אותם מול העיינים שלי ולהשלים איתם או אפילו להתעמת עם כמה מהם אבל זה פשוט קשה

ואני מרגישה כ"כ לבד פה.

אף חברה שלי לא יודעת מה עובר עלי ואני חושבת שהם גם בחיים לא ידעו.

כל פעם שאני נשברת וחברה באה לדבר איתי אני מספרת לה משהו שמפריעה לי אבל אני לא חושבת שאני אגלה יותר מידי.

היה פעם אחת שדיברתי עם חברה שלי ונפתחתי קצת וסיפרתי לה שאמא שלי ניסתה להתאבד.

אבל מה שלא סיפרתה לה זה שזה קרה כמה פעמים.

אני כל כך לבד שזה מפחיד,נכון שאני מוקפת באנשים אבל בתוכם אני מרגישה כל כך לבד.....