שלום.

היום הבלוג שחור כי הוא בדיכאון

החיים קשים

אוף

כי זה ממש מעצבן שאם רוצים משהו הוא לא מצליח לך!

יש דברים שלפעמים הייתי רוצה שיהיו להם סוף.

אני לא יכולה להתחיל משהו ולא לסיים אותו.

אם הוא לא הצליח, לא נורא העיקר שהסיפור הזה הסתיים.

אבל בלי שום קשר איך אפשר לסיים משהו אם הוא לא אמור להסתיים?!

סוף טוב או סוף רע, לכל דבר צריך להיות סוף, אי אפשר למשוך משהו לנצח.

גם יש לי בעייה להודות בדברים.

לפעמים דיי קשה לי לספר מה אני מרגישה ולהודות בדברים האמיתיים

זאת אומרת, אני דיי סגורה כזאת. ולפעמים זה פועל נגדי.

כמו עכשיו.

אז להישאר סגורה לשמור הכל לעצמי או ללכת עם זה עד הסוף וכשאין בררה

פשוט להוציא הכל החוצה? גם אם זה יכול להסתיים רע?

אני כבר לא מדברת על בית ספר, זה ממזמן לא עניין אותי.

אלא משהו אחר, משהו שבחיים לא היה לי.

אני מקווה שיהייה לי אותו מתי שהו.

ועדיף לסכן את המעמד ומה שחושבים עלייך בשביל משהו שכך כך רוצים?

כי אני יודעת שאם אני לפחות לא ינסה אני בחיים לא אסלח לעצמי.

כי אולי זה יכול להסתיים כמו הציפיות שלי.

זאת אומרת, הלוואי.