חיים ומוות-Leben und Tod

חזרתי מוקדם, שמחים?

יש לי שיעור מתמטיקה עוד מעט,

אחריו אנגלית,

אחר כך תנועת נוער

וזהו.

המבחן בגיאוגרפיה עבר בשלום לגמרי.

10 דקות בלבד!!

אני יודעת, כל הכבוד לי, כל הכבוד לי!! D;

קיבלתי במבחן במתמטיקה 92. וזה כבר עושה טוב על הלב.

(:

2.1.2009 D:

כמה מרגש...

שמתם לב איך הזמן עובר כל כך מהר? אני זוכרת את תחילת השנה כאילו זה היה רק לפני שישה חודשים (XDD)

אבל החיים באמת עוברים מהר.

פתאום נמאס מהחיבוקים של אמא, מהנשיקות, מהיותר מדי אהבה שהיא מקרינה לביתה היחידה והכבר לא כל כך קטנה.

פתאום החיים שלך זה מחשב וטלוויזיה וציונים בתעודה.

כל ילד רגיל שנספר לו על בנאדם שיושב מול המחשב שלו יותר משש שעות יגיד שהבנאדם נורמלי לחלוטין.

הרי בזמן האחרון זה הדבר היחידי  שעושים בשגרת היום.

התחלתי לראות מהתחלה את bleach כי מזה בא לי שוב.. XD

איצ'יגו קורע אותי.. XD אבל האריה הקטן (שחכתי איך קוראים לו 0-0) הכי קורע.. XP

אז הנה באים להם ימים של שקט. ואולי לא?

2009 הגיעה, שנה חדשה שאמורה להיות מדהימה ופורחת.

כרגע עוד כלום לא קרה. אולי לא אמור לקרות כלום? אני כבר לא יודעת.

לא הרגשתי שום דבר שונה היום. באמת שלא.

כלום.

הייתי אמורה להרגיש משהו בכלל?

מוזר.

קראתי לפני כמה ימים סיפור... קורע.

זו להקה מפורסמת, עכשיו אחת הבנות יוצאת עם ארבעת חברי הלהקה.

חברי הלהקה חייבים ללבוש כובע ומשקפיים כדי שלא יזהו אותם.

אז הבחורה אומרת כזה: אני מרגישה כמו בסקט פעולה.

אז אחד התאומים (כי בלהקה יש תאומים) מוריד את המשקפי שמש עד הקצה של האף שלו ואומר: בונד.

ואז האח התאום שלו מוריד גם הוא את המקפי שמש עד הקצה של האף ואומר: ג'ימס בונד.

חחחח XDDDD קורע.. XDDDD באותו רגע ממש נשפכתי.

מחר יש לי מבחן ממש ענק בגיאוגרפיה, אני מרגישה ככה ככה בנוגע אליו.

חצי מוכנה כזה..

עכשיו סתם משעמם לי.

סתם, ריקנות כזאת.