foraver young,I want to be toraver young

אני לא יודעת מה קורה לי,כאילו שהחיים עצרו...הכל דומה ככ'ך,אין שינוי.

מאז שהחלו הלימודים חזרתי לשיגרה...אבל זה לא היה ככה,כל יום בדיוק כמו היום שהיה לפניו.

אני לא מבינה,השינוי בי,או באמת הכל כזה?

בזמן האחרון גיליתי דברים שלא רציתי לגלות,שעשו לי רק רע...

מה שהיה פעם החיים שלי עכשיו ערימת חורבות,אבל זה לא משפיע עלי,אני נשארת כזו...

אומרים לי שאני פסימית אבל זה לא ככה אני פשוט בנאדם שהיסתבך בחיים שלו יותר מידי...

והכאב הזה לחשוב שאנשים מנצלים אותך,ועושים כאילו שהם חברים שלך,זה מוזר,הכל משתנה...

אולי מתישהו אני אבין,למה הכל ככה אצלי,ואפסיק עם זה,

                אבל ביינתים,מה אני יכולה לעשות?

אני חיה ככה,הכל אותו דבר,הכל משעמם.

החיים נעשו רגילים מידי זה קשה,הכל רגיל מידי...

אולי זו רק תקופה,אבל אולי,זה יימשך ואני איאלץ לחיות ככה,בחיים הרגילים האלה,אני לא מוצאת כלום.

גם במראה יש בי שינוי,התחלתי ללכת כמעט תמיד בשחור,ולפני זה התלבשתי הכי צבעוני שיש.

אולי מתישהו זה יפסק,אני אחזור להיות מי שאני,אבל ביינתים אין סימן לזה באופק...

חבל שאני לא ציפור יכולתי לעוף,לעוף רחוק,למקום שבו לא יהיה שום דבר מוכר...

הדבר היחיד שאני עדיין יכולה לעשות הוא לצייר,איכשהו,תמיד זה היה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי,

אבל עכשיו,זה חלק ממני,ביה'ס בבית ובכל מקום אפשרי,אני מציירת,ומציירת.

בבקשה עם אתה מכיר אותי וקראת את הפוסט הזה,עוף מפה ועל תחזור.

אתה לא אמור להיות פו.

>3