אחרי חודש ומשהו שלא כתבתי פה..חזרתי.
החיים נשארו אותו הדבר..אני עדיין אותה האחת. מה שרציתי לשנות לא שיניתי..לא יצא[התירוץ הרגיל שלי -_-]
אני מרגישה שמתחילה לה תקופה חדשה בחיים שלי, טובה יותר.
הרגשה של חידוש מציפה אותי בזמן האחרון והאמון שהכל יסתדר..רק צריך לתת לזה קצת זמן.
אני חושבת שאחד הדברים הטובים שיש זה התקווה והאמון. בלי שני הדברים האלה מאוד קשה להתקדם בחיים..ובכלל.
אני כבר ממזמן הפסקתי להיות דכאונית כמו שהייתי בפוסטים הקודמים..ויש לי כוחות להיות כזאת כל פעם מחדש. אין לי מושג
מאיפה הכוחות מגיעים אבל אני שמחה שהם שם.
"Because if one day you wake up
and find that your missing me
and your heart starts to wonder
were on this earth i could be
thinking maybe you’d come back here
to the place that we’d meet
and you’d see me waiting for you
on the corner of the street
so I’m not moving"
אחד השירים שנגעו בי.