לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Runing away


Don't cry bitch, your tears make my wet

Avatarכינוי: 

בת: 29

ICQ: 234217641 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2009

come out.*הרגשהמוזרהPIC*


הרגשה מוזרה של כישלון או שמה של פחד?

אולי זה סתם הקור שהקפיא לי את הנשמה..

לבד.אני כולכך לבד.איבדתי אותם,איבדתי אותו,פתאום נישארתי לבד,חשופה ,פגיעה למילים שלהם.

בחיים לא הרגשתי כולכך..,כולכך...,איך לתאר את ההרגשה הזאת..,,,קטנה,פגיעה,בודדה,עלובה,לא חשובה,מיותרת.

חלשה.

 

"למעלה למטה למעלה למטה למעלה למטה למטהלמטהלמטהלמטה..."

 



חיוך מזוייף.

אפילו בבלוג כבר לא מגיבים.המצב אבוד.

סופ"ש מקסים לכולנו...

ברווז..

נכתב על ידי , 27/11/2009 14:48  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בוטן כתום.*פיקפיקסיפיקס*


בודדה.

בודדה עד כאב.

 

"אני אסלח אל תדאג.

לא אוכל שלא לסלוח.

אני אברח אל תשכח.

לא אוכל להישאר.

בדממת הלילה ,בשתיקת החושך

אבכה.

אך אל תדאג לא תשמע.

אעלם עים הירח

ולא תראה.

אינך רואה אך זאת אני,עומדת שם לבדי.

שותקת ובוכה מחכה שתגיע

כבר לא מאמינה או מצפה

עומדת שותקת מחכה בלי תקווה".

 

תחזור.

"להיות זרוקה בידייך

לגעת בך.

להרגיש את ליבך פועם בתוכי

לחלום איתך.

רוצה אני,

לעוף איתך.

תלמד אותי לחיות

כי בלעדייך רק למות אני יודעת.

אתה כו רחוק

אך במרחק נגיעה.

זקוקה אני לך,תחזור.

צועקת לחושך

תחזור!

הית כולכך קרוב

כמעט חיבקתי.

אבל הלכת,ולא הצליח שוב לחבק.

לנשום את נשמתך

ולנגב את דמעותיך.

לאהוב ולפחד שתשנא.

זקוקה אני לך כאן

בוכה אני לך תחזור.

אהובי,

אבל אני יודעת שלא תחזור.

כי גם לא הית.

וגם לא תחזור...

אהובי".

 

בודדה.

לבדי.

בסמטה חשוכה.

או אולי ברחבה עמוסה?

 





ברווז....

נכתב על ידי , 25/11/2009 14:39  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



it is'nt must to be broken'but it is....


כול כך הרבה לרשום..

התגעגעתי למחשב.למקלדת..לשיחות לב אל לב במחשב..

געגעתי..

 

אז כן יקיריי...

כולם נופלים כולם טועים.לא כולם חוזרים לעמוד..

לקום זה לא תמיד קשה כמו שזה ניראה,אבל לפעמים זה ניראה יותר מידי קשה ואנחנו מפחדים לנסות כדי לא ליפול שוב.

אבל ת'אמת ככול שנישארים על הריצםפה יותר ונותנים לשרירים לךהרפות ולגוף להתרגל לישיבה כך באמת יהיה קשה יותר לקום.

חוויתי את זה על בשרי.

 

ות'אמת אני לא הצלחתי לקום..

לפחות לא עד הסוף.

אני מנסה .רוצה.

כנירא השזה פשוט לא היעוד שלי.

 

לגבייך..

אני צריכה אותך

צריכה שתנגב את הדמעות ותלחש מילים יפות

צריכה אותך כאן

לידי קרוב אליי...שתשמע שתראה שתהיהה.

אתה כולכך רחוק אך במרחק נגיעה.

שם אני רואה אותך ,אבל בעצם לא קיים..

ונכון שאמרתי ששיחררתי שאני משחררת וכן אני נותת לך יותר אוויר

אבל לי זה כואב לי זה כואב ברמות שלא תצליח לתאר.

אני סובלת.

אניש בורה מבפנים.

אני זקוקה לך אהובי.

זה הכול..

 



 אני מגעילללההה תחתתת..

 

אני פינקי ואחי השמןן....

 

סופ"ש טוב לכם יקיריי.

לא יצא לי לכתוב בקרוב..

תהיו בקשר.

ברווז..

נכתב על ידי , 20/11/2009 19:43  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכלואה בכלוב של ברווזים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כלואה בכלוב של ברווזים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)