לא כמו כולם

מפתיע אותי שאני בכלל זוכרת את הסיסמא לבלוג הזה.

אני לא יודעת למה בעצם, הוא היה יקר לי, מאד.

למה זנחתי אותו? כי פתחתי אחד חדש.. כרגיל, אפשר לומר.

אבל, יאמר לזכותי, את החדש אני מתחזקת הרבה יותר טוב. (נדמה לי)

הו ילד כששקט...

אני יושבת במרפסת לנגן

מנגינות געגוע

הו ילד תשתדל

להגיע לכאן מהר

ככה אני מבקשת בשקט, בשקט...

כל מטוס שטס בשמיים

כל כוכב מאיר בעיניים...

מזכיר לי אותך

נחליאלי לפני הגשם

צרצרים בשעות הערב,

תמיד יחכו לך...

שיר מדהים (:

היה לי חבר לחודש וחצי, בהחלט הישג חדש.

זרקתי אותו כי נמאס.

אני יודעת שעוד איפשהו בלב אני אוהבת אותו.

אני יודעת שאם אפגוש בו פתאום באמצע הרחוס, יכאב לי קצת בלב.

אבל זה לא שווה את זה.

לא מגיע לו אותי, למען האמת.

עשיתי עגיל בטבור, עוד הישג.

הפירסינג הראשון הגוף שיל שהוא ב-100% פירסינג ולא אולי..

(נזם, 2 הליקסים, 5 לובים)

הלחנתי עוד שיר שלי. הישג, אני בקושי עושה את זה.

החלטתי שאני עושה הפסקה מגברים, הישג, אני רצינית.

לא אמרתי שאני עושה הפסקה מסקס. הישג, אני מודעת למה שאני רוצה ומודה בזה בפה מלא.

יש לי היום השלמה לבגרות במתמטיקה, כלומר, התחלתי ב-5 יחידות וירדתי ל-3, לא הספקתי לעשות את שאלונים 01 ו-02 אז אני צריכה לעשות אותם היום, את 03 עשיתי כבר בחורף.

תאחלו לי בהצלחה? (:

שיהיה יום נפלא,

תחזיקו לי אצבעות שהיום הזה ילך טוב, בכל המובנים ובכל מה שאעשה היום.

אני רוצה לקום מחר עם חיוך.

אני רוצה שיהיה יום טוב באמת.

אמן.

אני