לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.


"את הרעל שבפנים צריך להוציא החוצה. יש מיליון דרכים לעשות את זה. אני כתבתי את הכל, וכשקראתי את זה מאוחר יותר הבנתי כמה התחזקתי".

Avatarכינוי: 

בת: 35



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2021    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

3/2021

יש אמהות בקהל?


כתבתי לי, לאמהות אחרות וגם לאבות, דברים שחשוב לזכור לפעם הבאה:




תזכרי שהכל חולףכל הקשייםכל הרגעים הפחות יפים ופחות פוטוגניים 

ותזכרי שרשתות חברתיות נועדו לייצר פייק מציאות


זה לא שרק אצלך לא טובזה אצל כולןהן לא מדברות על זה ולא מצלמות את זה


 


תשאירי את רגשות האשם מחוץ לביתאת אמא חדשה ואת לומדת כל יום להיות יותר טובה 

ולהכיר את הבייבי שלך יותר טוב ולהשתפר יחד עם זה.


חופשת לידה היא לא באמת חופשהלפחות לא בחודשים הראשונים


אבל אל תשכחי להפוך אותה לכזאתתשימי מוזיקהממש לא של תינוקותגם ככה הם לא מבינים.. 

משהו לעצמךתרקדיתשיריתשתחררי


 


תזכרי שלפני שאת אמאאת קודם כל אתובתור ״את״תשמרי על השפיות שלך


 תשתי מיםתאכלי טובתנסי לישון כמה שאפשר

תפנקי את עצמך במקלחות ארוכות וספורט שאת מתחברת אליו


 תחזקי את הגוף ותדאגי לשמור על שיגרת הטיפוח שלך ואל תתנצלי על זה לרגע.


 


תני לגוף שלך רגעצפית בו משתנה במשך תשעה חודשים ועכשיו הוא יתחיל לחזור למה שהיה לפני כן


אבל לא תוך יום וגם לא תוך יומייםתאהבי את עצמך כמו שאת והוא יחזור לעצמובשנה הקרובה


תחבקי את עצמך מול המראה ותזכירי לעצמך שאת הכי יפה בעולם


 


צאי מהביתלכי לגינהלקניוןלסיבובים חסרי משמעות ברחובותאת לא חייבת להציב לעצמך יעד להליכה


את יכולה פשוט ללכתאבל תצאי מהבית ותשחררי את הגוף שלך ואת המחשבות שלך.


 


תבקשי עזרהנכון שאת וונדרוומן ואת יכולה הכל לבדאבל חוסר שעות שינה שפוגע בזיכרון 

לטווח קצר יכול לפגוע בתפקוד שלך וזה הגיוניוזה מובן


זה לא עושה אותך פחות טובהההפךאמא צריכה להיות מאושרת ולעשות הכל בשביל האושר שלה

כי אחר כך היא מאושרת עם הילדים.


 


תחגגי הצלחות קטנות ותפרידי כל יום


״היום היה יום טוב יחסית לאתמול״״היום שתית קפה כשהוא עוד חם״

״היום הצלחת לקלח את הבייבי לבד״״היום הצלחתי לעשות ספורט״״היום שתיתי שני ליטר מים״


כל יום יהיה שונהכל יום הוא אתגר חדש בעיקר בקפיצות גדילהובהתחלה את לא מבינה איך לתפעל את הכל


החדשות הטובות הן שעם הזמן את עושההכל בעיניים עצומות ובמחצית מהזמן שזה לקח לך בעבר.



 


בגיל שבוע-עשרה ימים, בגיל 3 שבועותבגיל 6 שבועות

בגיל שלושה חודשים ובגיל חצי שנההבייבי חווה קפיצות גדילה


יותר על הידייםיותר לאכולהכל ״יותר״צריך לנשום עמוק ולאפשר את זה.. 


לקבל את זה כחלק מההתפתחות ונכוןזה קשה


זה במקסימום שבוע קשה וחוזרים לשגרה

וכןתבקשי עזרה בכל רגע שאת מרגישה צורךבלי להתביישבלי להמעיט בערכך מול עצמך



 


תנצרי רגעיםחופשת הלידה עוברת כל כך מהרדווקא כשמתחילים ליהנות


לכןכשאת עוד בחופשת הלידה תעצרי רגע ותסתכלי טוב על הבייבי שלך.


תבחני כל אצבע קטנהתסתכלי ישר בעינייםתסתכלי עליה ישנהוערה


תחייכיתנשקיתחבקיתלטפיתשירי

תבחני את התנועות שלהאת המבטים שלהתריחי אותה ותנשמי אותה עמוק לתוכך




את תכירי ותשמעי על מלא יועצים - יועצי שינהיועצי התפתחותיועצי תזונה

יועצי הנקה וגם יועצים מטעם עצמם.. 


תזכרי שאת ה-אמאהתחושות שלך מבפנים ילוו אותך ויעזרו לך לדעת מה הכי טוב


כשאת יולדת יש לך פתאום יכולת להבין את המשמעות של הבכי

מה צריך באותו לעשות הרגע כדי להיטיב עם הבייבי שלך


וכןאת יכולה גם לשמוע עצות של אחריםבסוף זאת את שמחליטה

רק את יודעת מה הכי טוב עבורהזה ירגיש לך נכון מבפנים.

נכתב על ידי , 31/3/2021 22:49  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ'י ב-1/4/2021 11:17
 



ניצחון קטן


יצא לי להסתובב בתל אביב עם עגלה של תינוקת ולצידי בובי והתחושה הראשונה שאפפה אותי, הייתה תחושה של ניצחון. להסתובב באותם הרחובות שהסתובבתי בהם בעבר, להסתכל בכל מיני פינות ולהיזכר ברגעים מהתקופה ההיא. אני אחרת, אני כבר לא לירי של תל אביב. אני אוהב את תל אביב לנצח. תל אביב תמיד תישאר תל אביב, אבל אני אחרת.

אני מסתכלת על הרחובות שצעדתי בהם, עם עקבים גבוהים מדיי ושמלות קצרות מדיי, עם חיוך רחב ועיניים אדומות. 
הבארים שעל דיזנגוף סגורים, כך שהאווירה לא ממש אותו הדבר, אבל הזיכרונות צפים. 

הרגשת הניצחון היא בעיקר כי חשבתי שאני אשאר תל אביבית לנצח, לא אמצא אהבה ואמשיך לדפדף באוקייקיופיד עד סוף העולם ובגיל 40 אביא ילד עם בנק הזרע או בהורות משותפת עם הגייפרינד שלי. באמת האמנתי שלנצח אגור בדירות שותפים ואשמע אותם מזיינים מהצד השני של הקיר. אריב איתם על ניקיון וסדר ואעשן את עצמי לדעת בסוף כל יום ובסופי שבוע בעיקר. 

עזבתי את תל אביב בעקבות בובי. ולמרות כל הבכי, עשיתי בשכל שזרמתי איתו על זה. 
יש לנו את הבית שלנו (ושל הבנק) ותינוקת שהיא רק שלנו, מאסטר פיס. אושר גדול. אהבה ללא תנאים. 
איפה כל זה היה לי אם הייתי אומרת לו לא? ואלוהים יודע כמה הייתי קרובה לזה.

להסתובב בתל אביב ולהיזכר בכל אותם הרגעים של רחובות עמוסים גברים, אבל הלב שלי ריק. 
הכל פרוץ ופתוח, אבל אני הרמתי חומות. חיפוש אחרי רגשות אצל אנשים שלא מרגישים.

אז כן, הזוגיות שיש לי, התינוקת שלי, זה שהכל הסתדר בדיוק כמו שרציתי זה הניצחון הקטן שלי. על כל אותם הגברים שרק רצו סקס, הנה לכם, ביצ׳ז. אתם עדיין עוקבים אחרי באינסטה ועושים לי לייקים (לא ברור לי מה פשר העניין) ואתם רואים, אתם, כולכם, והרחובות של תל אביב, שאני בסוף ניצחתי.

דרך אגב, שמתם לב שניצחון זה שורש נ.צ.ח? :)
נכתב על ידי , 8/3/2021 23:11  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ'י ב-30/3/2021 10:19
 





85,111
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)