אותיות פורחות באוויר

הימים האחרונים, מהמוזרים שהיו לי בעינייני אהבה..

אולי זאת תקופת החגים המלבבת, אולי זה הרחמנות המוזרה של אנשים כלפי הפרידה הקשה שלי, ואולי זה בגלל שדווקא עכשיו אני הכי מבולבלת ולא מוכנה לדבר שכזה בחיים שלי.. ודווקא עכשיו כל זה בא.

אז אני לא יודעת מה גורם לאנשים לעשות את זה.. ואלה פשוט המחמאות הכי ענקיות שיכולתי לקבל.. אבל מכמה כיוונים זה כבר יכול להגיע?

זה הזוי. זה מוזר. זה אפילו לא הגיוני..

אני לא יודעת מה אתה שם למעלה מתכנן לי.. אני יודעת שאולי התבכיינתי לך קצת יותר מידי..
אממ אבל ככה?..

אני עדיין לא מבינה מה אתה מנסה לומר לי :/

האם אני אמורה לבחור?

האם אני באמת אמורה לחכות עם העניין עד שיירגעו כולם?

והאם כשיירגעו כולם אני לא אשאר שוב לבד בסוף?

בחיים לא התמודדתי עם הרווקות בצורה כל כך חזקה ומוזרה.

אני מרגישה סתומה להתבכיין קצת על "צרות של עשירים" כמו שאומרים.. אבל באמת שאין לי מושג מה לעשות..

אני רק רוצה לעשות מה שיעשה לי טוב, לעשות תמיד את הדבר הנכון ואת הדבר החכם ביותר בשביל המשך החיים שלי.

אבל אני לא מבינה כלום! אין לי מושג איך אני אמורה להחליט עכשיו מה לעשות.. מי אמר שיש דבר נכון שכזה בשבילי שם?

האהבה היא דבר הרבה יותר מסובך ממה שאנשים חושבים לעצמם כשהם מציעים להכיר בין שני נפשות ככה סתם ביום בהיר.

אני לא רוצה לפגוע באף אחד ולעזאזל כבר נמאס לי להיפגע.. אני רוצה רק את הבנאדם הנכון.. וזהו.. לא אף אחד אחר לפני או אחרי..

רק אחד.. איך למען השם אני מצליחה לזהות אותו מבין כל ההצעות המוזרות האלה?

אז כמובן שיש קצת עדיפות לבחור האמיץ הזה שממש חקר אחריי, גם שנתיים אחרי שאנחנו מכירים.. ולא ויתר גם כשאמרו לו לא.. ובכל זאת פשוט פתח והציע את עצמו בלי פחד.. ישירות ובלי חירטוטים.

אבל למה הוא צריך להיות קטן ממני? ולמה בצבא?

למה כל הזמן אני נתקעת עם הקטנים בצבא!

והאחר שדווקא להצעה שלו אני הכי מחכה.. זה שכבר שמץ של חיבה יש לי אליו ושהצליח לבלבל אותי..
אבל למה הוא כל כך עסוק? ולמה מתעכב כל כך ומוריד את כל החשק?

וזה מהטיול בחו"ל.. וזה מהטיול של החברה מחו"ל.. וזה מהמחנה, שאם רק היה לו קצת אומץ..

וההצעות חסרות הפנים והשם..

האם שללתי מהר מידי בלי לשמוע? האם הוא היה שם ופיספסתי אותו? ואיך אני אמצא אותו שוב?

למה הגעתם אלי אם לא קרה איתכם כלום בסוף?

האם הגעתם רק בשביל להבהיל אותי?

כי ממש הצלחתם אם כן..

ואני בכלל מתגעגעת לאידיוט שלי.. ואפילו לאידיוט המקסים שלפניו..

ומה שאני לא אבחר עכשיו, כמובן ששאר האחרים ייפגעו.. כי הרי עניתי שלא מתאים לי עכשיו.. שאני צריכה זמן..

וכולם מחכים מתי ייגמר הזמן הזה.. ומחכים שאני אסכים וננסה..

ועם כל הבלאגן הזה, מבחינתי כנראה שצריך עוד הרבה זמן.. או שלא צריך בכלל זמן וכדאי שאני אתחיל לנסות לפחות משהו לפני שאשתגע!

אני יודעת שמה שצריך לקרות ייקרה.

ואת מי שאני צריכה להכיר, ומי שאני אחיה איתו את המשך חיי- אני אמצא איפשהו.

בטוח, בעז"ה.

אני רק מנסה להבין את הסימנים האלה.. ולא כל כך מצליחה לפרש.

פשוט לזרום?

אז עם מה קודם??

אני מפחדת.

ושונאת שהאהבה כזאת מסובכת.

אני מתה לקצת שקט..

אבל תכלס, גם מאוד צריכה מישהו שירעיש..

כמו שאומרים.. חופשי, זה לגמרי לבד..