לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים מבעד לזכוכית מגדלת


כאן אבטא את הדרך שלי להסתכל על החיים, שלא מיוחדים במיוחד, חיים רגילים כמו של כל נערה בת 18, אך בכל זאת...

Avatarכינוי: 

בת: 31

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

9/2008

here comes the sun... או שלא?



Here comes the sun, here comes the sun,
and I say it's all right

להגיד שהכל בסדר שהשמש זורחת כל בוקר זה טריוויאלי...
כשהשמש זורחת  זה דבר כל כך טבעי, יפה, מעורר... ומצד שני,
התעוררנו לעוד בוקר כשבכותרת של העיתון המונח בעייפות מתחת לשטיח הכניסה ישנו עוד רצח, עוד התעללות, 
ועוד לאן הגענו?? רצח של ילדים, של יצורים כל כך טהורים ותמימים שלא עשו כלום לאף אחד,
ילדים שהמטרה היחידה שלהם בחיים היא להשיג עוד בובה של סופרמן או מכונית כמו שיש ליובל מהגן,
הילדים האלה לא הספיקו להעניק לעולם את מה שיש להם לתת- ויש להם כל כך הרבה...
איך הורים (לחילופין,גם הסבא, בפרשת רוז) מסוגלים לעשות דבר כזה לילדים שלהם?! 
מי הם בכלל שיחליטו שלילד הזה הספיק פרק הזמן שהוא חי עד עכשיו, וכאן הוא סיים את תפקידו בעולם?!
מי הם הם בכלל שיחליטו שהוא לא יחייך יותר?!
מי הם בכלל שיחליטו שהוא לא יבכה יותר?!
מי הם בכלל שיחליטו שהוא לא ירצה יותר מוצץ?!
זה כל כך כואב לחשוב שהילדים האלה כל כך חסרי אונים, ההורים שלהם יותר חזקים מהם, הם לא יכולים להתנגד,
כששמעתי את המילים האחרונות של הילד שאימו הטביעה אותו בים, הצטמררתי... "אמא, המים קרים, תוציאי אותי, בבקשה!!"
המים קרים? שזאת תיהיה הבעיה שלנו, ילד קטן וחמוד, כשהמים נכנסו לקנה הנשימה ולריאות שלך , העובדה שהם קרים כבר הייתה חסרת משמעות...
הוא עוד קורא לה אמא... אמא... כל כך הרבה אסיטואציות עולות לי כשאני שומעת את המילה הזאת... חום, אהבה, חיבוק, נשיקה...
איזה חום? איפה החיבוק? הנשיקה? האהבה?! הורים צריכים להתמודד עם הכל! גם כשהילדים שלהם קשיי התנהגות!
אחח... באיזה עולם אנחנו חיים, אה? 
סיפתח דיי פסימי לבלוג החדש שלי, אך הייתי חייבת  לכתוב את מה שאני חושבת, את המילים שהתבשלו לי בראש כבר מאז המקרה עם האמא והרב שהתעללו בילדיהם.
עולם מפחיד.

and I say it's all right
נכתב על ידי , 5/9/2008 03:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Let it be


נעים להכיר... דניאל, ואתם?

אז מה חשבתי לעצמי שפתחתי בלוג? נכנעתי למוסכמות בצורה מסוימת, אני מביעה את עצמי בדרך נוספת, ולא רק ע"ג דלת המקרר, על גבי המחברת הישנה שמוסתרת מתחת לכר, בדפים אחוריים במחברות של בצפר (שאגב, גם להן אין שימוש יותר) או אפילו בסתם ע"ג ברכות ומכתבים מרגשים שהייתי כותבת לאהוביי...

אבל זה כבר קרה, וכן, גם אני פתחתי בלוג, רשמית...

אני כנראה פשוט אתן לזה לקרות...

אז נעים מאוד, אני דניאל, בת 18, אוהבת לכתוב, אוהבת את החיים, אוהבת לאהוב...

אתם בטח אומרים "הו.. הנה עוד אחת אופטימית ומעצבנת שמתיימרת לחשוב שהחיים שלה דבש, ממש מושי, ורק כדי שלא נשכח: השמיים כחולים והציפורים מצייצות"

אז... לא.

מבחוץ, מי שמכיר אותי יגיד שאני ילדה רגילה, ואני באמת כזאת, עם חיים רגילים של אהבות, ואכזבות, אבל כשאני כותבת יוצאת ילדה אחרת ממני... אני אפילו לא מצליחה לתאר לכם, כנראה שתצטרכו ללמוד אותי, ואני אלמד אתכם, מה אתם אומרים?

אני מתארת לעצמי שלא ממש תיהיה תשובה לשאלה הזאת, ואני מאמינה שגם לא ממש יהיו קוראים לבלוג שלי, בכל זאת, בלוג חדש, ואני לא הולכת לפרסם אותו בפורומים או במערכות של תגובות ב"רק ידידים", "לשכב עם יואב" , וכ'ו... אני מביעה את עצמי כאן, והתגובות? זה רק עניין שיוסיף אור ורצון לכתוב יותר, לא לאכזב... אבל אני לא דואגת, לא חושבת על מה יהיה, למה אני מתכוונת? תקראו שוב את הכותרת של הפוסט, ותבינו...

אוהבת  

נכתב על ידי , 4/9/2008 13:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





81
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdanditr אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על danditr ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)