אני בצומת דרכים שלא נגמרת.
ואני לא באמת יודעת מה אני רוצה בתכלס.
אבל נמאס לי לבכות על טיפשות של אנשים ועל מי שאני.
היתי רוצה שיקבלו אותי כמו שאני, בצורה מושלמת.
והלוואי ואני היתי מקבלת את עצמי כמו שאני.
אבל המצב די רחוק מזה עכשיו, וחבל לי על כך,
ובעיקר עצוב.
אמת.
זה חסר לי.
אתה חסר לי.
ואני מרוב רצון עז להרגיש שוב אותך,
נאחזת בדברים שלא קיימים,
ואז אני נכוות ובוכה על טעותיי.
בגללך.
ובגללך.
תלכו לעזאזל שניכם, ותהנו איתן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Oh, No
