יאללה ביי

אני לא הולכת לכתוב פה יותר

המקום הזה היה כמו מחברת שניה של רגשות

רק שזו הייתה פתוחה גם לציבור

אין לי כוח לזה

את הרגשות שלי אני אכתוב בעצמי במקומות שבטוחים באמת

אתה מסתכל עליה

חושב על דמותה

מצייר אותה על גבי דפים דקים

שמעבירים צמרמורת נעימה למסתכלים

אני פה אתה רואה?

אני לא כמוה לא מסכלת לעברך..

או יורקת מלמעלה עלייך

אני פה!

קיימת נוכחת!

נמצאת לצידך

ברגעים של בכי או אימה

מלטפת את שערך הגזור

מרוע הלב שלה

מנסה להרכיב מחדש את הלב השבור

המונח לצידך על הרצפה

....

אני פה לצידך

אתה לא חייב להסתכל או לעשות למעני טובה

רק לומר מילה אחת...

לפחות אותה..

"תודה"