איי ה', למה זה חייב להיות כזה קשה?
-
כמעט שנתיים עברו מאז שהכרתי אותך וכמעט שנה וחצי מאז שנפרדנו.
ידעתי שזה לא יהיה קל אבל לא חשבתי שזה יהיה כזה קשה..
החודשים האחרונים היו התקופה בין הקשות של חיי,
פגעתי ונפגעתי וזה דבר שאני לא אשכח בחיים.
בימים האחרונים יצא לי לחשוב עלייך הרבה, הבנתי שאתה חסר לי..כ"כ..
היו לנו כאלה ימים טובים ביחד, אני עוד זוכרת את האיש השיכור שאמר לך "תשמור עליה טוב טוב, אל תאבד אותה"
אנחנו צחקנו על זה אבל לא באמת הבנו את המשמעות של זה, אתה איבדת אותי לאט לאט,
גם אחרי המון זמן, שנפגשנו, זה היה קשה מאוד, ניסינו להיות ידידים אבל לא הצלחנו, זה לא היה קל, מי שהיה רואה אותנו היה ישר חושב שאנחנו חברים, כי זה הדבר היחיד שאנחנו טובים בו ביחד.
אני עוד גם זוכרת ששאלתי אותך " אנחנו לא ניפרד לעולם נכון?" וענית לי כן.
ואת הפעם הזאת שאמרת לי שאתה אוהב אותי? אני לא אשכח את זה לעולם.
כן אני יודעת. הייתי מאוד נאיבית.
פאק.. היינו כלכך טובים ביחד..
החודשים האחרונים היו לי קשים כי התאהבתי במישו אחר או יותר נכון, חשבתי שהתאהבתי.
ואיזה דפוק זה.. נולדתם באותו יום..
אבל תאמין לי, אתה .. אתה היחיד שאהבתי בחיים שלי, גם אחרי כל מה שקרה אני עדיין חושבת מה שחשבתי עוד שהיינו ביחד,
שאתה האחד.. אני לא יודעת עד כמה זה היה יכול להצליח בעתיד אבל מה שאני יודעת שכרגע? עכשיו, אני אוהבת אותך.
-
אתם לא חייבים להבין. או להגיב.
זה היה סתם מין פוסט פריקה כזה, כמו דף נוסף ביומן.
הייתי,
רותם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
