לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Hallow. There is nothing in


כינוי:  HallowIsNothing

בן: 27

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

6/2008

אני פשוט כול כך עצוב,אני לא יודע מה לעשו עם עצמי


לא יודע מה לעשות,פשוט לא יודע.

אני אדם,אני בן 14.

אני פשוט חייב לפרוק.

אני כבר הרבה מאוד זמן חי בבית עם המשפחה שלי שהם

אימא שלי,אח שלי אבא שלי ואחותי.

אח שלי עכשיו כבר שנה בטיול בחו"ל.

אחותי,בצבא וקשה לה שם אז תמיד שהיא מגיעה חייבים להיות נחמדים אליה נורא.

אבא שלי מעשן כבר מגיל 14,ומעביר המון ביקרות על אימא שלי ולא עוזר לה כמעט בכלל.

הוא עבר אירוע מוחי לפני כשנתיים,הוא היה עורך דין,היום הוא בקושי עובד.

אימא שלי לחוצה כי היא צריכה לפרנס את המשפחה,וגם לדאוג לי לבית.

אז היא מתעצבנת ומתחרפת מכול דבר הכי קטן,אבא שלי לא עוזר לה וגם חסר לנו כסף

והיא גם מעשנת די הרבה.

וכדי לצאת לקנות בגדים אני צריך לחכות משהו כמו חודשיים אחרי שאני מודיע שאני רוצה.

היום,אחרי המון זמן והבטחות,יצאנו לקניות,ועד שיצאנו וקנינו הכול,מישהו נראה לנו גנב לאימא שלי

את הכרטיס אשראי מהתיק.

היא בכתה לי כול הדרך הביתה.

לא רק כול זה,שאימא שלי מוציאה אלי כעסים,אבא שלי כועס עלי די הרבה.

יש לי ציונים די גרועים,ואין לי הרבה חברים.

תמיד אני צריך להיות נחמד לכולם,ולפשר את ההורים שלי.

להיות כמו פסיכולוג של כולם.

והכי גרוע לי,שההורים שלי מעשנים די כבדים ומעשנים כמעט בכול מצב.

אחותי גם התחילה לעשן לא מזמן.

אני כול כך מתעב עישון,אני כמעט נחנק כול פעם שאני מריח עשן,

למרות שרוב החיים שלי מעשנים לידי,אני לא יכול לסבול את זה.

אפילו הלכתי לסמינר מיוחד לתלמידים נגד עישון.

אני אומר להורים שלי כול הזמן ומתחנן שיפסיקו.

כול פעם שהם אומרים שהם יעשו משהו,אם הם לא רוצחים אותי מרוב עצבים שאמרתי משהו,

הם גם לא עושים כלום.

לא רק זה,סבא שלי מת לא מזמן,הסבא היחידי שלי,אין לי עוד סבא יותר.

אימא שלי מסוסכסכת עם אח שלה,שמנסה לגנוב לה את הירושה מההורים.

אני נופל להקבצה ב' במטמתיקה,והציונים שלי מדרדים.

אני עכשיו פשוט בוכה.

למה? מה לעזאזל עשיתי,המשפחה שלי עשתה,שיש לנו כול החיים שלנו כזה חוסר מזל?

כזאת שנאה אלינו,שגורמת לכאלה כאבים,שכול רגע ורגע צריך להיות משהו לא בסדר?

אפילו שאני מתקרב להורים שלי,שנהנים,הם מתחילים לעשן ואני לא יכול להתקרב אליהם בכלל.

אני לא יכול לשמוח איתם

לא יכול לדבר איתם

לא יכול לאכול איתם ארוחות.

אני פשוט לא יכול להתקרב אל ההורים שלי.

הסיגריות בנו מין חומה,ביני לבינם.

ולא רק זה,האירוע המוחי של אבא שלי,שהרס לו את החיים,את צד ימין של הגוף

והעבודה,נגרם מסגריות!

אבל לו זה לא משנה,הוא פשוט חזר לזה בשנייה שהוא היה יכול.

אני חייב לפרוק את זה.

תגידו לי,מה עשיתי שכזה גורל מגיע לי?

שכול הזמן משהו חייב להרחיק אותי מכולם

למה תמיד שאני מרגיש בסדר,משהו חייב לבוא להרוס

ולמה לא משנה כמה אני מנסה,אני תמיד בוכה בסוף?

שמישהו יגיד לי,ויסביר לי טוב טוב,למה.

כי לי נמאס לבדוק.

נכתב על ידי HallowIsNothing , 16/6/2008 18:58  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





62
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , אהבה למוזיקה , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHallowIsNothing אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על HallowIsNothing ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2020 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)