לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

the nightmare that is called my life

בחיים לא חשבתי שאני אפתח בלוג, אבל בזמנים קשים משתמשים באמצעים נועזים! אני חייבת לפרוק את הנשמה שלי באיזשהי צורה ואני מעדיפה את זה מאשר למכור את נשמתי לשטן- סתם נו ציניות (הכרחי לחייים לא?) באמת הגיע הזמן שאני אעשה משהו משמעותי בחיים שלי- מקווה שזה נחשב

Avatarכינוי:  -game over-

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2009

סאם!!!


אז היתה לי אתמול מתכונת ראשונה והיה כל כך חרא קיבלתי 77, אבל אז חזרתי הביתה וגיליתי את סאם..

סאם היא הכלבה שלי... אני מתנדבת בצער בעלי חיים והייתה שם כלבה שקרו לה סמי והראתי אותה לאמא שלי כמה פעמים. אני כבר הרבה זמן רוצה כלב כי היה לי כלב כשהייתי קטנה אבל אף פעם לא טיפלתי בו כי הייתי קטנה מדי, והרבה מאוד זמן רציתי לאמץ כלב- וזה אומר שהוא יהיה הכלב שלי ואני אצטרך לטפל בו וההורים שלי יעזרו...

בקיצור אמא שלי התאהבה בסמי ובזמן שעשיתי את המתכונת מהגיהנום היא אימצה אותה ושינתה את השם שלה לסאם.

אבל לא נהנתי ממנה הרבה זמן כי בשניה שגיסי שהסיע אותי הביתה פתח את הדלת היא ברחה ונעלמה לה..

חיפשנו אותה משהו קרוב לשעה וחצי במכוניות וברגל, רצנו אחריה ורדפנו אחריה עד שהיא פשוט נעלמה לה וה"קטע" זה שהיא לא היתה אצלנו אפילו יום והיא אף פעם לא היתה פה, וזה ממש רחוק מהכלבייה. היא לא מכירה פה אנשים או את האזור.

בקיצור אחרי הרבה בכי מצידי נסעתי נסעתי עם גיסי ברכב לאט וצרחתי את השם שלה וככה כמו בסרטים ראיתי אותה וצרחתי על גיסי תעצור רצתי מהרכב לכיוון שלה וכמובן שהיא ברחה לי כי כשרודפים אחרי כלבים הם חושבים שזה משחק...

בקיצור גיסי התקשר להורים שלי שחיפשו בצד השני ואז כשהגעתי הביתה ראיתי אותה מתחילת הרחוב- את אמא שלי עם סאם..

ומאז הכל בסדר.. בערך.. אני פשוט ממש לחוצה שיקרה לה משהו כי היא בעצם כמו הבת שלי מעכשיו.. אני הבעלים שלה, היא הכלבה שלי ולא של המשפחה שלי. היא שלי והם עוזרים לי ואני הבעלים שלה ואני צריכה לדאוג שהיא תיהיה מוגנת!

וגיסי יורד עלי קבוע שאני סופר לחוצה ורבתי עם אחותי על זה ותכלס הם סופר חראות כי היא הכלבה הראשונה שלי כי בכלב הקודם שלנו אני אף פעם לא טיפלתי, הוא מת כשהייתי קטנה ואף פעם לא הוצאתי אותו ולא דאגתי לו ועכשיו אני לחוצה טיפה כי אני פשוט רוצה שהיא תסתגל ושהכל יהיה בסדר, בייחוד אחרי מה שקרה.

אבל הם ממשיכים לרדת עלי וזה ממש פוגע.. לאחותי יש 3 חתולים ולפני משהו כמו חודש אחד מהם ברח והיא גם היתה לחוצה והתקשרה לבעלה כל חמש דקות מהעבודה כדי לבדוק אם הוא מצא אותו והיא היתה בהיסטריה, אבל עליה אף אחד לא ירד.

בהתחלה כשהיא נעלמה אני עמדתי בדלת וחיכיתי לראות אם היא תחזור, עד שלא יכולתי יותר לעמוד סתם ולא לעשות כלום אז הלכתי ברגל לחפש אותה עד שנכנסתי לרכב עם גיי והתחלנו לנסוע... אבל כשעמדתי בשער ממש בכיתי- פשוט לא יכולתי להירגע, כי כל כך פחדתי עליה- היא גורה, היא ראתה את המשפחה שלי לממש קצת זמן והיא לא מכירה את האזור ואחותי לא הפסיקה לצרוח עלי שאני מוציאה את זה מפורפורציות.

בכל מקרה מה שחשוב זה שסאם הלברדורית המקסימה שלי בסדר!!!!

 

נכתב על ידי -game over- , 2/5/2009 20:52  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,292

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-game over- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -game over- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)