My Blog

סליחה שאני לא מעדכנת הרבה ..

תגובות יעזרו !! :)

פרק 25

צו ראשון

קמתי לאור השמש הזורחת מבעד לחלון .
"בקר טוב" לחשתי .
"בקר טוב" חייך הראל כשהתלבש בבגדיו היפים ליד שולחן העבודה שבפינת החדר .
"אתה הולך לארוחת בקר ?" שאלתי מנומנמת .
"כן , את באה ?" שאל וכפתר את חולצתו המשובצת .
"לא בפיג'מה !!" התיישבתי על המיטה .
"אז תתלבשי , יפה" נעל נעליים .
"טוב ," קמתי והוספתי "אבל תחכה !"
"בסדר , בסדר" אמר והטלפון שלו צלצל .
"מי מתקשר בשעה כזאת ?" התעוררה טולי ולידה דניאל .
"סליחה ..." מלמל הראל והוסיף "אלו ההורים שלי , ככה הם" .
הוא יצא מהחדר לדבר במסדרון .
"את לומדת היום ?" שאל דניאל אותי .
"כן" עניתי וחיפשתי בגדים בארון .
"יופי" חזר לישון .
נכנסתי לשירותים והתלבשתי , בכל זאת , אני לא מתכוונת להתפשט ליד דניאל .

"בקר טוב !!!" נכנסתי לתוך חדר האוכל .
"גלי !" באו קורל ובר אליי וחיבקו אותי .
"היי" שמחתי .
רציתי לספר להן על אתמול בלילה. מה הראל לעזאזל רצה ?!
"אתמול לפני שנרדמנו הראל מלמל משהו על המשפחה שלו" דווחתי להן .
"הוא לא השלים את המשפט ואמר שנדבר על זה אחר כך ..." הוספתי ולקחתי לגימה מן הקפה .
השתתקנו.
"מה נראה לך שהוא רצה ?" שאלה קורל ואכלה פרוסת עוגת תפוחים .
"לא להיפרד , זה בטוח !" הנדתי בראשי הנחתי בעצבנות את ספל הקפה והוא השפריץ מעט על השולחן .
"בסדר , לא רציתי להרגיז ..." מלמלה קורל שסיימה את העוגה ופנתה ללכת לקחת פרוסה שנייה , כפי הנראה .
"אופס .. העלבתי אותה ?" התחרטתי .
"לא נירא לי ..." ענתה בר והחזיקה את בטנה .
"הכל בסדר ? את מרגישה טוב ?" שאלתי בדאגה את בר .
"כן , רק קצת בחילה , זה הכל ..." הרהרה .
"תשתי תה !" קמתי כדי להביא לה אבל היא עצרה בעדי "לא , זה רק יחמיר !" תפסה בי .
"אוקי ..." התיישבתי .
קורל חזרה עם פרוסה שנייה , כמו שחשבתי .
"בואי , תטעמי מזה , זה מעולה !" פרסה קורל חתיכה מפרוסת העוגה שלה והגישה לבר .
"לא, תודה , אין לי תאבון" פסקה והלכה .
צלצול הכניסה לכיתות הושמע ורצתי במהירות , נחושה לתחילת הלימודים .

זה לא היה כיף כמו שציפיתי , ישבתי בשולחן שמאחורי , כבר לא יושב רון , אלא ילד מסתורי וחדש .
"בידי משהו שכולם חיכו לו , ולא הגיע בשנה שעברה כמו שאר בני הנוער , הצו הראשון !" הציגה המחנכת .
"מגניב ..." לחשתי .
"אבל , של הראל כהן יחכה לו בבית , זה בסדר מבחינתך ?" שאלה המחנכת אישית את הראל . הוא הובך משומה .
"כן , מקובל..." מלמל .
"יופי !" שמחה המחנכת ומיד חילקה את הצוים בין התלמידים .
"מתי קוראים לך ?" שאלה בר אותי .
"עוד שלושה ימים !!!" צווחתי מאושר .
"גם לי !!" קפצה .
"אז ניסע ביחד ?" נרגעתי ושאלתי .
"כן , למה לא ?" ענתה בחדווה .
"כולם להירגע , אני רוצה לציין משהו !" צעקה המחנכת .
כולם השתתקו ברגע .
"יופי , תודה !" נאנחה .
"נו מה ?" שאל דניאל בחוצפה .
"תירגע !" הצביעה עליו עם האצבע השמנמנה שלה . לא אשכח אותה בחיים !
"האוטובוסים יצאו אחרי הלימודים כדי לקחת אתכם למבחנים ! יש נערים אשר יוצאים מחר , יש כאלה שבעוד שלושה ימים , יש כאלה שבעוד שבוע ואכן כאלה שבעוד חודש , לא להתרגש , זו החלטה של הצבא !" הרגיעה .
צלצול סוף הלימודים נשמע וכולם קמו בלי מילה נוספת .
"משוחררים !" עוד ניסתה לרדוף עם קולה אחרינו . "איך שהם גדלו לי ..." היא נאנחה וארזה את תיקה .

"התקשרת להורים שלך ?" שאלתי את הראל כשישבנו בארוחת הצהריים אחד ליד השני ודסקסנו את עניין הצבא המתקרב ובא .
"כן , אני נוסע מחר ..." מלמל .
"למה אתה כזה מאוכזב ?" שאלתי .
"לא התכוננתי בכלל !" התעקש על עמדת המתאכזב .
"טוב , לא נורא ..." ליטפתי אותו והוספתי "כמו שאני מכירה אותך , אתה תצליח בהכל !" .
"לא יודע ואני מעוצבן על הצבא המחורבן הזה !!!" הקיש ברוגז עם המזלג על השולחן .
הנחתי שהוא לא רוצה שאני אלטף אותו כעת .
"לא נורא , בסוף תראה שתהיה טייס ותעוף בשמיים כמו ציפור !" דימיתי לו את חיל האוויר .
"כן , זה מה שאני רוצה לעשות ..." שילב ידיים .
"איפה בר ?" שאלתי אותו וחיפשתי בעיניי את הנעדרת .
"לא יודע , בפעם האחרונה שראיתי אותה היא רצה לשירותים , נירא לי שהיא הקיאה , חפשי אותה אצל האחות ..." הרהר ודיבר מהר בעודו נוגס (עדיין) בעצבנות .
"טוב , אני הולכת לאחות , אם אתה מחפש אותי ..." הנחתי לו והלכתי .

"הנה את !" נכנסתי לחדר של בר וקורל לאחר שחיפשתי אותה בכל הפנימייה (כמעט ...) .
היא שכבה במיטה ובכתה .
"מה קרה ??" שאלתי . היא הוציאה מכשיר קטן בצורת מדחום (אבל הוא לא , כנראה) ופרצה בבכי שותף יותר ממה שכבר היה .
"מה זה ?" התקרבתי .
"שמרנו ..." מלמלה .
"מה ? מי ?" ניסיתי להבין דרך הסימנים שהיא נתנה לי .
הסתכלתי מקרוב על ה"מדחום" וזיהיתי: "את בהריון ?!".
"כן..." בכתה וחיבקה אותי .
"מעידו , כן ?" שאלתי .
התנתקנו . היא הביטה בי לרגע ופתחה את הפה .

מופתעים ?!?!

חח...

DDD:

מחכה לתגובות !!

היה טיול של הצופים (טיול פתיחת שנה , כאילו פתח"ש D:)

ולא הלכתי ..

לא יודעת למה ..

בעצם כן ..

אבל יש לי טיול שנתי ב-11 עד ה-13 :)

לכיייינרת !!

רציתי להגיד תודה לכל מי שקורא ..

זה חשוב לי , כי אין לי הרבה קוראים .. :(

ואני ממש מקווה שהיו תגובות כי גם זה חשוב לי בחיים .. :)

אוהבת , עפריקוש :/

נ.ב. סתם פתחתי פוסט , כי אני סתומה D:

ואני הולכת לטקס עניבות ! עןן!! לא מתניעה... עןןןן!! לא מתניעה ! עןןן!! לא מתניעה ! עניבה כתומה ! (בום בום בום בום) עניבה כתומה ! (בום בום בום) חח DD:

פרק 24

מה הוא רצה ?

"צהריים טובים , גלי , היום זה יום טוב בשבילך" נכנסה האחות החמודה - סוניה לחדרי בבית החולים .
"היי סוניה , מה נשמע ?" שאלתי . כמובן ששמחתי הרי היום...
"את משתחררת !" שמחה בשבילי . היא רשמה כל מיני דברים על דף .
"באמת כיף !" התיישבתי על המיטה .
"את בטח שמחה לחזור הביתה , נכון ?" שאלה והתיישבה לידי על המיטה .
"בית ..." הרהרתי "כן , שמחה ..."
"אני בגילך , הייתי ברוסיה ולמדתי המון..." ספרה זיכרונות .
"כן..." מלמלתי . לא היה לי נעים , לא הכרתי אותה .
"טוב , סבתא שלך צריכה להגיע עוד מעט , תתארגני" קמה מהמיטה ויצאה .

"היי סבתא !" קפצתי מהמיטה לאחר שהתארגנתי .
"היי גלינקה" חיבקה אותי "תתארגני סופית , אנחנו יוצאות לפנימייה !"
"התארגנתי כבר !" הצגתי את עצמי והסתובבתי כדי שתראה אותי .
"אוקי , מעולה , בואי נזוז" אמרה ולקחה את התיק הקטן שלי ועזרה לי ללכת .
"ביי סוניה , אני אתגעגע" שלחתי נשיקה לסוניה שעמדה ליד שאר האחיות .
"ביי דובשנית , גם אני אתגעגע" שלחה חזרה .
"הראל ,טליה ובר יחכו לך בפנימייה" אמרה סבתא ופתחה את דלת המכונית .
"יופי ," חייכתי והוספתי "אני מחכה לראות אותם" .

"חשבת לעבור לגור אצלי אולי , את וטליה , קצת להתרחק מהפנימייה ?" שאלה סבתא כבר באמצע הדרך כאשר היא נוהגת בזהירות על הכביש .
שתקנו .
"גלינקה ?" שאלה והפנתה את ראשה אליי .
"כן , סבתא ?" עניתי .
"את רוצה לעבור ?" שאלה .
"אולי , זה תלוי ... יש לי המון חברות שם בפנימייה , חברות ילדות" הרהרתי והסתכלתי על הנוף דרך החלון שלידי . הנוף החליף צבעים והשתנה .
"אבל עוד מעט , עם חלוף הזמן , את תתגייסי  וחברות לא יהיו כמו שהיו..." ניסתה לשכנע.
"אני יודעת סבתא , את לא צריכה לעצבן !" התרגזתי במקצת .
"את כבר בי"ב , נכון ?" שאלה והעבירה נושא . נכון , אני כבר בי"ב , לא שמתי לב .
"כן , נכון" עניתי לה ופתחתי את הרדיו .
"אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב .
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב .

ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה .
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר
הוא כנראה אהב אותי
האיש הזה " כיביתי אותו .
"למה ?" שאלה "זה שיר מאד יפה ! הוא כנראה אהב אותי האיש הזה..." זמזמה .
"זה פשוט מזכיר לי נשכחות..." מלמלתי . זה בעצם הזכיר לי את רון . כמה הוא מסכן וכמה הוא עצוב – רק בגללי .
"בסדר , אני לא אשיר אותו ..." אמרה סבתא . אולי היא קצת נעלבה .
"נעלבת ?" שאלתי בתמימות .
"לא ... לא ממש ..." ענתה באדישות . סבתא שלי היא הכי מיוחדת !
"עוד כמה דקות , אנחנו נגיע" ענתה לבסוף .
"יופי , אני ממש מחכה כבר לחבק את בר שוב כמו ביום שהתעוררתי ..." התמוגגתי רק מהמחשבה על בר והראל . ובכלל כל הפנימייה שאני אוהבת .

"היי הראלי שלי !" נכנסתי לחדר .
"היי מתוקה , איך התגעגעתי מאז אתמול" חיבק אותי .
"טולי !!!" צווחתי . טולי קמה אליי .
"מה נשמע ?" נשקתי לה על הלחי ועל המצח ועל, ועל, ועל ...
"הכל טוב , השאלה היא אם את בסדר ?" שאלה והתנתקה ממני .
"אני טוב , תודה" עניתי . הפלאפון של הראל ניגן
"בואי גלי בואי גלי לי..." זה היה הצלצול .
"סליחה , אני כבר בא..." התנצל ונכנס לשירותים . מקום טוב ...
"איפה דניאל ?" שאלתי שמחה .
"בחדר שלו , הוא אמר שהוא יגיע מאוחר יותר ..." התיישבה .
"אה..." התיישבתי לידה .
"אז מה בא לך לעשות הלילה ?" שאלה .
"לא משהו מיוחד , ניראה לי סתם נשהה בחדר..."
"סתם להיות בחדר ?"
"כן , עם הראל ואת ודניאל ..."
"טוב , זה רק תלוי אם דניאל ירצה לישון איתי ..." הרימה גבות .
"מה ? למה ?"
"בזמן האחרון הוא מתרחק ממני ולא ממש רוצה להיפגש או לצאת ..."
"למה ?"
"אולי הוא לא ממש השלים איתי מאז הריב ..."
"טוב..."
"חזרתי !" יצא הראל מהשירותים .
"מי זה היה ?" שאלתי וחייכתי וקמתי אליו .
"סתם , לא מכירה , מבאר שבע ..." ענה .
"אתה קצת חיוור ..." הערתי .
"אני קצת עייף ..." התיישב על מיטתו .
"אני בעד לישון , אין לי בעיה ..." התיישבתי לידו .
נשמעו דפיקות בדלת .
"פתוח !" צעקתי .
"גלי ?" נכנס דניאל .
"דניאל שלי !!" קפצתי עליו .
"מה קורה ?" שאלה טולי .
"שמעי , את רוצה שאני אשאר לישון פה היום , סתם , אני לבד בחדר , עוד לא מצאו לי שותף..." שאל דניאל את טולי . חיוך עלה על פניה .

כולם הצטמצמו ושכבו ביחד .
"את יודעת שיש לי משפחה ואני ..." הרהר הראל ולחש לי .
"שאתה מה ?" קמתי .
"עזבי , נדבר מחר ..." מלמל .
"טוב..." נשכבתי שנית .

מה הוא רצה ?

הווו :0

אוהבת אתכן , שירה ונטעעע :)) כפרווות שלי , תשאירו תגובות 3>>

עפריקוששש :))

פרק 23
שרלוק הולמס 22 - הבוס

"ברור שעניתי להצעה , היא הייתה כל כך מפתה ..." אמר דור .
"אבל לא הכרת אותו !" ישבתי מרותקת לספור .
"נכון , לא הכרתי אותו" ענה דור אליי באדישות .
"הסכמת ו...?" שאלתי , עדיין מרותקת לספור שלא נגמר .
-
דור רץ לחדר שלו וטלפן מהר את מספרו של הבוס .
"הלו , בוס ?" שאל דור לתוך השפופרת לאחר שקול מוזר (כמו של הבוס , בעצם) ענה לו .
"כן , זה אני , דור" אמר הבוס . דור התעלם מהעובדה שהוא איש מוזר ויכול להיות שהוא פדופיל לבנים ; יש מצב כזה , הוא קרא בעיתון .
"אז ... אני רוצה את העבודה הזאת !" אמר דור מיד .
"התקבלת" ענה הבוס בלי רגש .
"אמ.. מה אני יגיד ?" שאל דור בשמחה ובציניות .
"רק תודה , זה יספיק לי" הבוס לא הבין .
"תודה..." מלמל דור .
"תהיה ברחוב המסגר בתל-אביב עוד שבוע ביום שהיום בשעה שעכשיו" פסק הבוס וניתק .
אז יש לו רק שבוע למצוא בית ולהיפרד מגלי , הרי איך בדיוק ישאר חבר שלה אם הוא הולך לגור בתל-אביב ? .
סדר המשימות שלו היה ברור ומובן:
* למצוא בית בתל-אביב – הכי קל .
* להגיע לשם בזמן – בינוני .
* להיפרד מגלי – קשה ביותר .

-
"למה לא גמרת עם זה וזהו ?" שאלתי מעוצבנת . כועסת אפילו .
"ככה אני , קודם קל ואחרי זה קשה" ענה והמשיך בספור .
"אז ככה...
-
דור סידר לו בית ומשפחה נחמדה בתל-אביב ממש ליד רחוב המסגר והם יסיעו אותו לפגישה "החשובה" כלשונו .

עכשיו נותרה רק משימה והיא הייתה קשה מכולם . הוא משך אותה ומשך עד ל-10 לפני הזמן שהיה צריך ללכת . הוא החליט לוותר על יום הלימודים כדי להתכונן ולארוז .
-
"ואני חיפשתי אותך כמו משוגעת !" רטנתי .
"כן..." ענה לי ולקח את הגיטרה .
"היי , תוריד אותה !" גערתי בו .
"שנשיר ?" התעלם . אוי , הקול שלו . איך אני מתגעגעת אליו .
"נו, טוב" הסכמתי .
הוא פרט לאט על הגיטרה כאילו היו אלו מיתרי כולו . כל חברי היו זמרים . בעצם , חוץ מרון . והנס , אם הוא בכלל היה נחשב חבר ...
"Well open up your mind and see like me
open up your plans and damn you're free
look into your heart and you'll find love love love
listen to the music of the moment maybe seen with me
Ah, la peaceful melodie
It's your god forsaken right to be loved loved loved loved Loved"

יש עוד המשך אבל לא יכלתי להכניס אותו ... מתחחח !!! מי שרוצה לדעת את שם השיר הוא: i'm your  .

פרק 22
יומולדת שמח , גלי !

"היא מתעוררת !" שמעתי את סבתא וצעדיה המהירים לכיוון הדלת . נרדמתי שנית .

"איפה אני ?"השמעתי קול חלוש כאילו לא דברתי המון זמן . עיני המטושטשות טילו בחדר .
"סבתא ?" שאלתי לבסוף כשעיני צדו את סבתי שישבה . היא חייכה .
"אני שמחה שהתעוררת !" לקחה את ידי וחיממה אותה .
"איפה אני ?" שאלתי . עיני עדיין לא ראו טוב .
"בבית חולים , את לא זוכרת מה קרה לך ?"  שאלה .
"בטח שאני זוכרת ," התיישבתי על המיטה והוספתי  "זה היה אתמול" .
"לפני חודשיים את מתכוונת , נכון ?" גיחכה סבתא .
"מה , על מה את מדברת ?"
טולי נכנסה בסערה לחדר . "התעוררת אחותי !!!" קפצה עליי . זזתי באי נוחות .
"אני אשאיר אתכן קצת לבד ..." מלמלה סבתא ויצאה מהחדר .
"ישנתי חודשיים ?!" שאלתי את טולי שהתיישבה במקום של סבתי .
"אמ... כן, "  אמרה בהרהור והוסיפה "ויומיים"
"ספרי לי מה קרה בכל החודשיים האלו ! מה קרה לרון ? ולהראל ? ואת ? את ודניאל ! ספרי הכל !" גערתי בה .
"בסדר , בסדר !" הרגיעה אותי .
"נתחיל בהראל ; הוא לומד עכשיו לכן לא יוכל לבוא . הוא כל כך שמח שאת התעוררת . הוא היה מנגן לידך כל יום ולא זז מהמיטה עד שהחלטתי להחליף אותו ; ולא שלא הייתי לידך גם כשהוא היה , הייתי איתך כ-ל הזמן !" דברה מהר .
"ומה איתך ?" שאלתי וחיבקתי את הכרית של המיטה שהייתה קצת לא נוחה .
"אני ודניאל השלמנו לפני שבוע . רבנו בגלל המכתב של אבא שלו . הוא כעס עליי שלא נתתי לו בזמן... התרחקתי משחר בינתיים"  עצרתי אותה: "מה עם שחר , באמת ? השריפה פרצה בגללו ?".
"אומרים ככה אבל הוא מכחיש ..." לחשה והוסיפה "אומרים שהוא ניסה להתאבד !" .
"אוי ואבוי !!" לא האמנתי .
"ומה עם קורל ובר ? הן יצאו לחופשה ? ואושרת ? ספרי כבר !" התרגשתי .
"נירא לך שהם יצאו לחופשה והיו משאירות אותך ככה ?" שאלה כבדרך אגב .
"יש בזה משהו ..." הרהרתי בצחוק .
"הן היו עושות איתנו ועם סבתא הראל כמובן משמרות עלייך ... אושרת בכלל עברה למשפחה ..."
"עברה למשפחה ?!"
"אמ... כן... ככה אומרים ... עם שחר , הם חברים , עוד פעם !" שמחה .
"אוי , מה שאני פספסתי !" כעסתי על עצמי שישנתי כל כך הרבה זמן .
"ורון בכלא" אמרה ועברה שתיקה בנינו .
"בכלא ?" שאלתי לבסוף .
"כן , בכלא , מגיע לו !" רגזה והניחה בכבדות את ידה על רגלי השוכבת .
"חשבתי שתמותי לי !!" חיבקה אותי .
"אבל אני חיה ! פה !" צחקתי . חשבתי שלא אראה אותה עוד ...
"גלי שלי !!!" נכנס הראל כמעט בוכה .
"הראל !" קמתי מהמיטה צולעת . הכדור פגע בי בבטן ככה שהיה קשה לי ללכת .
הוא הרים אותי לידיו וחיבק חזק .
"מי בת 18 ?" שאל והניח אותי .
"אוי , נכון ! כמעט שחכתי שהיה לי יומולדת !" צחקתי . הראל שרק שריקה חזקה וחברי נכנסו .
עידו , בר , דניאל , סבתא , קורל , שון , איה , אושרת , נעמי (נו , זאת מהיום ספורט !) , שרון , הנס וטלי והם קראו ביחד "יומולדת שמח , גלי !!!" וזרקו עליי בלונים .
נגשתי לחברותי הטובות (קורל ובר , כמובן) וחיבקתי אותן . "איך התגעגעתי למגע החי שלך !!" אמרה בר . "אבל היא לא הייתה מתה !" ענתה לה קורל . "נו , את יודעת למה אני מתכוונת !" אמרה בר ועזבה אותי . "בסדר , הבנתי ..." מלמלה קורל .

הראל ואני ישבנו על המיטה בבית חולים והוא לקח את הגיטרה כמו בימים הטובים ושר לי את השיר של אביב גפן "האם להיות בך מאוהב" . אחד השירים שאני הכי אוהבת .
"שרתי לך את זה כשהיית בקומה ..." נישק אותי .
"רוצה לישון איתי הלילה ?" שאלתי .
"למה לא , בעצם ?" שאל והניח את הגיטרה בצד .
"טוב , אז אני כבר עייפה ..." לחשתי .
"עייפה ?" צחק .
"מה ?" שאלתי כלא מבינה .
"ישנת חודשיים , לא מספיק ? מיולי לספטמבר !" צחקק .
"פוו .. המון זמן !" הרהרתי ונשכבתי בחובקת עם עצמי על המיטה. הוא נשכב מאחוריי וכיסה את שנינו בשמיכה הדקה .
"הראל ?" לחשתי .
"מה ?" לחש חזרה .
"תיתן לי נשיקת לילה טוב" לחשתי והסתובבתי אליו מחייכת .
"טוב" ענה ונישק אותי בעדינות .

"אז מה עם הפנימייה , אני מבינה שהיא שלמה כבר , וחזרה לקדמותה ..." שאלתי את הראל לפני שיצא ללימודים .
"שלמה ובריאה , אפילו תיקנו דברים והוסיפו דברים ..." נעל את הנעליים .
"איזה שעור יש לך עכשיו ?" שאלתי וסירקתי את שערותיי בין אצבעותיי .
"היסטוריה , אני חושב..." מלמל ושם את תיקו על הגב .
"אוקי , ביי" אמרתי ושלחתי נשיקה .
"באוויר ?" שאל נעלב בציניות .
"בסדר , בסדר !" עניתי לו וקמתי מהמיטה ונשקתי לו .
"ממ... טעימה" אמר ויצא .
"תהנה !" עוד צעקתי מאחוריו .
רק אני . והגיטרה . שלפתי אותה מהנרתיק שלה . אז מה אנגן ?
"בואי גלי , בואי גלי לי ..." ניגנתי וצחקתי בקול רם .
"מה כל כך מצחיק אותך ?" נכנס קול לחדר .
"דור ?" שאלתי .

והווווו !!! 3> 3>

סורי שלא עדכנתי הרבה ... :((

יש לי עוד בלוג ואני גם עסוקה בלכתוב את הפרקים .. אז קבלו אותם כי עבדתי עלייהם קשה מאד !!

יאללה !! דפדפו בבלוג !