מי רוצה לנחש איפה אני???
נכון, בעבודה כמו תמיד, אז אחרי שבועות שאני אומרת לעצמי שאני בעצם אתפנה מסדר היום העמוס שלי של בטלה כדי לכתוב פה איזה משהו קטן אז הנה אני!!!!
אני יודעת אתם בקושי שולטים בעצמכם מרוב התרגשות, ובכל זאת תנסו לשמור על קור רוח כדי להנות מהגיגי הגאונות שלי.
טוב אז את רוב הדברים שבטח חשבתי לכתוב כאן בחודש האחרון כבר שכחתי, אז מה שיצוץ לי לראש בזמן הקרוב יזכה לראות אור יום וכל השאר אני יזכר ברגע שנעלה את הפוסט. כמובן ששום דבר מסעיר לא קורה וחיי די סובבים את הטלוויזיה במוקד והמחשב וליתר דיוק הפייסבוק- אותה יישות זדונית שלוכדת אותך בזרועות התמנון עמוסות האפליקציות שלה ומאלצת אותך לשלוח לכל חבריך עציצי גרביים וארנבוני שוקולד.
באחרונה התמכרתי לאפליקציה המנפחת אגו של compare hotness שכשמה כן היא מיני תחרות בין שתי תמונות בכל פעם שנשמות אומללות ונזקקות צומי (כן גם אני!!) ובעיקרון אפשר לשוטט שם שעות להשוות בין אנשים וגם לראות למי משווים אותך ומי חושב שאת/ה יותר חתיך. וכמו בכל אפליקציה מסוג זה בפייסבוק יש אפשרות של לשלוח פלירטוט ואז לנהל כל מיני שיחות הזויות עם אנשים מכל העולם ולעיתים אפילו לקבל הצות לסייברסקס עם כל מיני סוטים חרמנים, וכן אפילו אני זכיתי לכמה הצעות כאלה שמיד מחקתי מהתיבה כי אני לא חולת נפש.
אני יודעת שזה עצוב שככה אני מעבירה את הזמן אבל זה נחמד, מידי פעם אפשר לפגוש שם אנשים חביבים ולא רק סוטים וכמובן שתמיד אפשר לשזוף עיניים במבחר הגברי שיש לעולם להציע (לא רע בכלל).
אז חוץ מהאובססיה הקטנה שלי גם זבזתי חלק ניכר מהחודש שלי בקריאת "זה" של סטיבן קינג פשוט כי לא היה יוצא לי בד"כ לקרוא בבית ורק בעבודה וגם אז לא כל המשמרת כי בד"כ הייתי גם רואה כל מיני סרטים מוקלטים אז זה נגגר לאורך זמן אבל היום סוף סוף סיימתי. ספר חמוד ארוך בטירוף קצת מוזר (נו טוב זה סטיבן קינג) וכן הוא מידי פעם הפחיד אותי אבל זה דבר טוב בעיקרון.
עכשיו אני אתפנה לקרוא את הערימה של שאר הספרים שיש לי לקרוא ואני מקווה שבאפריל נוכל להביא אותם מדף הספרים שלי בבית בב"ש.
שבוע שבר היה יום הולדת לחברה שלי שעובדת איתי פה אז הפתעתי אותה עם בלונים ושלט יום הולדת שהכנתי, וישבנו לנובמשרד וזללנו עוגת ריבת חלב והפכנו לשמנות טיפין טיפין. ויום שישי היא רצתה לצאת אז הלכנו למאנקיז כמו תמיד ואני התגנדרתי המיוחד לאירוע עם השמלה החדשה שלי שקניתי ברנואר בסוף עונה (משתלם ביותר רק 130 ש"ח) אני תמיד משתמשת בכל אירוע אפשרי כתירוץ לקניית שמלות בעיקר, למרות שאני בד"כ לובשת אותן רק פעם אחת וזהו. היה ערב חביב לערי לבשתי מגף מאוד חמוד שקניתי אבל עם עקב , ועקב דק ולא ממש רציתי להסתכן בלרקוד אז סתם ישבנו ולרוב צחקנו על המוזרים המרקדים ברחבה . וכמובן שאך לא איתי התחיל איזה יצור מבוגר למרות שהיו שם גם כל מיני צעירים שנעצו בנו מבטים אבל לא עשו כלום (נמושות) ובוף חזרנו הביתה ומשעמום החלטנו להצטלם במחלפותינו היפות ולמרבה הפליאה אפילו יצאתי נורמלי בכמה תמונות. אז אני ישים פה איזה שתי תמונות כי כל השאר כבדות מידי בשביל להעלות פה
אז קודם כל אני בפוזת השטיח האדום שלי
ואני על הגשר בטיילת עם המעיל האהוב שלי
וגם עם המגף החדש
שבוע שעבר חברה שלי מהתיכון הייתה פה בעיר ליום אחד אז נפגשנו איתה כי לא ראיתי אותה כב שנים, והיא עכשיו גרה בירושלים אז אני כנראה שבוע הבא יסע לשם לאיזה יומיים לקצת חופש מהעבודה לפני שאני יחליט לקחת אם 16 ולחסל את כולם. אני רוצה לראות גם את חברה שלי שלומדת שם ואני כבר שנתיים וחצי מבטיחה לבקר, אבל לא יודעת אך יסתדר איתה כי היא כל הזמן עסוקה אז נקווה שיצא לראות אותה קצת וזהו נקווה שיצא גם לנסוע כי עם כל המצב בטחוני עכשיו וגם בירושלים העלו כוננות אז נקווה שלא יהיה משהו.
אני בטוחה שיש לי עוד משהו לכתוב אבל המוח שלי קטן ועייף ורוצה שוב לישון, למרות ה 10 שעות שישנתי אתמול אז אני אחזור לעיסוקי המוקדיים עד לסוף המשמרת ואז חזרה לישון.
אני פשוט חייבת לשים את התמונה הזאת שמצאתי בפייסבוק כי זה נורא מצחיק אותי (אני מוזרה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
