פרק 1

זה הפרק הראשון והחשוב ביותר להבנת העלילה

אז...(: תהנו D;

עברו 74 שנה מאז שנולדתי

ו-10 שנים לאחר יום הולדתי גיליתי שלחיוֹת, זה לא קל.

נולדתי למשפחה ענייה בה היו 3 אחים ואחות אחת [ אני ] לזוג ההורים טוביה ופלורה.

אבי תמיד היה חוזר הביתה מאוחר

ואף פעם לא ידעתי למה, עד שיום אחד אחי סיפרו לי.

האחים נשארו ערים לשמוע את הצעקות של אמא שלי

איך שאבי חוזר הביתה שיכור ומסומם עם שקיות שבתוכן גלולות לבנות [סמים].

אני לא רציתי להקשיב להם,

חשבתי שהם מעלילים עליו עלילות כי הוא תמיד צעק עליהם

ורק לי הוא אף פעם לא נתן עונשים או צעק עלי.

הייתי בת 10 כשנשארתי ערה עד מאוחר עם אחי עמוס לצפות בסרט מצויר בשחור – לבן

 כל האחרים היו ישנים, חוץ מאבא שלי שתמיד היה חוזר הביתה בסביבות 12 בלילה.

אני הייתי לגמרי רדומה ונשענתי על כתף אחי.

פתאום בשעה 12:30~ הדלת השמיעה רעש של מנעול נפתח,

ומהרעש הזה מיד התעוררתי.

אחי לקח אותי לאחורי הספה בזמן שכיבה את הטלוויזיה

ואמר לעצמו "סוף – סוף הוא חוזר."

לא בדיוק הבנתי למה הוא אמר את זה,

טוב... כי הייתי בת 10.

ובפעם הראשונה בחיי ראיתי את אבא שלי שיכור לגמרי מתנדנד מצד לצד

ועיניו היו אפלות ומרושעות.

אחי בטעות זז והזיז את הספה ואבא שם לב לזה

ובא לכיווננו לבדוק מה הזיז את הספה ואחי לבש במקרה בגדים כהים ואני לבשתי שמלה ורודה.

הוא זז לצד השני של הספה בכדי להתחמק מאבי,

ואני לא הייתי חכמה מדי בשביל ללכת,

אז ישבתי שם והסתכלתי על אבי בעיניים בוכות.

פתאום הוא הרים אותי מהשיער וזרק אותי על הרצפה.

הייתי בטוחה שאני הולכת למות ואחרי שקמתי ,

הסתכלתי לו בעיניים ופתאום העיניים שלו התרככו

והוא הרים אותי לאט והסתכל עליי.

העיניים שלו התחילו להעלות דמעות והוא אמר לי

"אני מצטער. אני כל – כך מצטער." ויצא מהבית.

אני נשארתי שם על הרצפה עם הלב פועם ואחי נחלץ לעזרתי,

הוא קילח אותי והשכיב אותי לישון.

בבוקר, באתי לחדר של הורי וראיתי רק  את אימי ישנה שם.

הסתכלתי על ארון הבגדים שלהם וראיתי שיש עליו פתק.

'פ...ל....ו...ר..ה  י....קי...ר..ת...י' קראתי.

הבנתי שאבי כתב לה מכתב התנצלות ושהוא כנראה ברח מהבית.

לא ממש הצלחתי לקרוא הכל, זה היה לי קשה.

אבל מה שהבנתי זה, שאבא, כבר אין לי.

זהו

מקווה שנהנתם.

אם יש לכם הערות...

התגובות לשירותכם P;