יומני היקר...

אני מרגישה נוראי.

יש לי חבר כבר חודשיים!

הכי כייף לי איתו בעולם .. התחלנו בתור ידידים וזה המשיך והתפתח..

אבל אני לא מרגישה שאני אוהבת אותו..

אני מחבבת אבל זה לא נראה לי מספיק בשביל אהבה.

עברו כבר פאקינג חודשיים ואני מודה שאני מתרגשת כשאני איתו אבל משהו מרגיש לי חסר..

יצאתי לסמינר והכרתי מישהו מכיתה יב..

הוא באמת הכי חמוד בעולם..

עזבו רגע את איך שהוא נראה..

הוא מקסים ובאמת הרגשתי שאני מתחברת אליו..

דיברנו מללאא..

הרוב היה על סקס וזוגיות..

הוא אמר לי שוא רוצה שברגע שאני וחבר שלי ניפרד אז אני אבוא אליו..

אז אמרתי לו שזה לא הולך לקרות בזמן הקרוב.. אז הוא שאל אם הוא יצטרך לחכות הרבה זמן..

יש לי הרגשה דיי גדולה שאם לא היה לי חבר היינו היום ביחד..

ולהגיד לכם את האמת אני מרגישה אליו יותר [עכשיו] מאשר לחבר שלי..

אני מרגישה בוגדניית

זה כל כך מסובך..

אני חושבת על הילד הזה מיב' כל כך הרבה וזה לא צריך להיות ככה..

אני חושבת ומקווה שזה יעבור בקרוב..

בנתיים הוא נסע לגיבוש כל השבוע אז אולי זה שאני לא אראה אותו בבצפר ישכיח אותו ממני..

זהוו..

הייתי חייבת לפרוק את זה...

סופש ביית ריק (:

עם החברר!!! (: