הפרוייקט שלי

סלח לי אבי כי חטאתי. עברו שנים רבות מאז הוידוי האחרון שלי וחטאים לי רבים.

סלח לי אבי שבגיל עשר עשיתי פוק (בנות לא מפליצות) באוטו והאשמתי את אחי.

סלח לי אבי על זה שבצבא שיחקתי עם מצית עד שהצתתי לחברה שלי את הגרב (היא היתה בלי נעלים).

ותסלח לי אבי שנקרעתי מצחוק כל כך שאפילו לא עזרתי לכבות את האש.

סלח לי אבי על בקבוק המים שגנבתי לאיש שבא למלא את המכונות של השתייה בצבא. בעצם לא מתנצלת אבי, אני קיבלתי על זה ריתוק!

סלח לי אבי על זה שקראתי לנבלה שגנב לי את הארנק בתל אביב "רוסי גנב" כשהוא בעצם היה "רומני גנב".

סלח לי על כל "אלוהים, מי נתן לך רשיון" שסיננתי כל פעם שעליתי על ההגה.

ואם אתה כבר בקטע של הנהיגה, אבי, אז תכלול גם את ה"תיסע, תיסע יא דגנרט" וכיוצא בזה. 

סלח לי אבי על כך שהכרחתי את הכלב שלנו לאכול את העוגה שאפיתי ואף אחד לא רצה לטעום, כולל הכלב.

סלח לי אבי על הריגת הצב מים, עליו השלום, שהיה לי בגיל שלוש עשרה. וכל הדגי זהב ז"ל שהיו לי לפניו.

סלח לי אבי על כל הפאדיחות שעשיתי לאימי ולאבי (לא אתה, הביולוגי) בחנויות, ברחוב, במכולת, במספרה ועם השכנים. הם בסך הכל לא ממש אשמים שיצאתי ככה.

סלח לי אבי על הסרוויס השלם (החדש) ששברתי בערב פסח לפני שתים עשרה שנה כי כעסתי על אמא שלי. אבל אל תדאג אבי, היא דואגת להזכיר לי את זה עד היום.

תאמר לי אבי, כמה "הייל מרי" אני צריכה להגיד בשביל לכפר על כל זה - בהתחשב בעובדה שחלק מהדברים אפילו לא עשיתי בכוונה, כמו הפוק למשל?