כמה שהכל בר שינוי בחיינו, שניה אחת זה ככה ושניה אחר כך הכל הפוך.
סיפרו לי כל כך הרבה על ההרגשה הזו, ההרגשה שאין אדם אחר מלבד זה שאוהבים.
שכשיש את האדם הזה, לא צריך יותר אף אחד, ההרגשה הזו שלא משנה כמה הם יחד,
זה לא מספק אפילו טיפה כשהם שניה אחת בנפרד.
להיות הכי דביקים אבל לשניה לא להרגיש דביקות, או קיטשיות או מפגר.
לעבור ברחוב מחובקים ולא איכפת להם שכולם בוהים בהם, פשוט לא איכפת מה ומי יחשבו.
להתגעגע, תמיד להתגעגע, גם כשהם יחד. להתגעגע עוד יותר כשהם בנפרד..
להיות מוכנים להקריב, מהלב מהחיים מהאישיות מההרגלים מהחברים מהתשומת לב.
תשומת לב, תשומת לב תמידית, ההרגשה שרק שניהם קימים בעולם.
להתנתק מהעולם הטכנולוגי, להתנתק מהכל, לשבת להסתכל אחד על השניה, אפילו לשתוק, ופשוט לחייך.
אי היכולת להוריד את הידיים אחד מהשניה. בלי להוסיף דבר, פשוט זה, ככה.
הפחד החשש חוסר פעימות הלב ברגעים שבהם היא חושבת שהוא עלול לעזוב.
הרוגע והרצון הפנימי לחייך ולחבק ברגע שהוא אומר לה שהוא מת מפחד שהיא תעזוב, כי היא לעולם לא תלך.
החמימות בלב, כאילו יש לה רצון להעלות דמעה כדי להראות עד כמה היא אוהבת.
לעצום עיניים, לעצום עיניים ולחייך, מהלב, מכל חלל הלב, מכל הגוף מהנשמה, לחייך באמת, את החיוך הכי יפה בעולם, כי הוא אמיתי, ולשניה לא מזוייף.
הרצון להשקיע, בדירה, במראה באישיות בהתנהגות בהכל, לא בשביל אחרים, לא בשביל שיראו בשבילו, רק בשבילו.
הידיעה שמסתכלים מהצד, כי יש במה לקנא, אוהווו כמה שיש. כי הכל טוב, אתם גרים יחד ולא חסר דבר, הולכים לישון יחד בחיבוק, קמים יחד עם חיוךת אוכלים יחד, מחייכים יחד, הכל ביחד, ובכל זאת כשאתם נפרדים, ישר להתגעגע, להרגיש שחסר.
להכיר אחד את השניה כל כך טוב ובכל זאת להיות מופתעת בכל יום מחדש.
הידיעה שזהו, זה האדם שתרצי לקום איתו כל בוקר עד סוף חייך, זה יהיה החצי השני של הילדים שלך, זה האדם שיהיה לידך בחופה שלך.
זה האדם. זה פשוט זה, זה האחד שכולם כל כך מחפשים, הרדיפה התמידית לאהבה הערכה הרצון להיות הכי חשוב בחייו של מישהו. זה פה, אצלי, שלי.
3>I Love you babe