לעזאזל.
כבר שעתיים אני מריצה בראש את הפוסט הזה, ועכשיו אני בוהה במקלדת.
איך להתחיל....?
"היי"?, "שלום"?
אולי באיזה ציטוט כדי להיראות שנונה ומשכילה?
בדיחה?
אני לא חדשה, אבל כן חוזרת אחרי העדרות ארוכה.
האמת? לא תיכננתי לחזור לבלוג. חשבתי שבלוגים זה כבר ממני והלאה בגילי המופלג (אוטוטו 20),שזה סתם בזבוז זמן. ועל מה כבר יש לי לכתוב? עוד בלוג של נוער במצוקה? אבל הבנתי שזה לא משנה. אני פשוט צריכה לכתוב.
הזמן שעובר כ"כ מהר מפחיד אותי, הימים חולפים לי בלי שאני שמה לב. אני מניחה שהבלוג הזה הוא עוד נסיון נואש לתפוס את הזמן בזנב, להנציח תקופה מסוימת, תקופה של התחלה.
אז אני פולי, תיכף בת 20. (נכון זה מרגש, השלב הזה של ההיכרות? לחשוב שעכשיו אני בונה את הדמות שלי במוחם של אנשים שאין להם מושג מי אני....) זאת אומרת, השם שלי הוא לא פולי, אבל זה יספיק.
עוד אזרחית פשוטה במדינת ישראל.
שיער חום, עיניים חומות, כמעט מטר שבעים.
תלמידה מצטיינת, אמיצה, פחדנית, תולעת ספרים, מחבקת עצים, צמחונית, ממחזרת בקבוקים, מנקה חופים, מפגינה בצמתים (טוב, תומכת מהבית), חובבת חתולים, נושמת מוזיקה, מחפשת אהבה, מחפשת עבודה, מחפשת תקווה, מחפשת שלווה, מחפשת אקשן, מחפשת כיוון, מחפשת מטרה, מחפשת משהו לחפש.
הייתם יוצאים איתי לדייט?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
