היית לי
שיחה עם הבת שלי שבה נאמר "אין תשובה לחיים!" "בסוף זה נגמר"
(התשובה שלה).
ברור
שבסוף זה נגמר. אני מוטרדת לא באיך זה נגמר אלא מה אני עושה תוך כדי דקה אחר דקה.
אתמול
קראתי את הסוד. התחושה שמשהו יגמר או כשאין תשובה "תכלס" זה מתסכל. כאן
מתחיל הבלגן, כי איפה שאין תשובה אנחנו מתחילים "להמציא" ושם הכל
מתבלגן.
הבנתי את
זה ופתאום אורו עיני.
הסימן
שאלה זה הבעיה האמיתית!!
דוגמאות:
- 1. אני מסתובבת שנים עם תסכול שהולך ומתגבר כי אף אחד לא נותן לי תשובה
לבעיה שלי. שם מתחילה הבעיה, כי הראש שלי טרוד ואני מתה לפתור את הבעיה. נגזל ממני
לתפקד כפי שאני רגילה וככל שהזמן עובר זה נהיה גרוע יותר ויותר ולאף אחד אין עבורי
תשובה שמניחה את דעתי וזה "בעיה!". כתוצאה מכך נהייתי בלתי נסבלת.
- 2.
הטרדה הזו
מבאסת את כולם וכל אחד ממציא את הדרך שלו/שלה לפתור את הטרדה הזו.
- 3. הדמיון עושה לנו בלגן.
- 4. לאחרונה מצאתי ספר בן מאות דפים שפתר לי לגמרי את הטרדה ברמה
פיזית!!!!!!!!!!!!!!
כשאני קוראת אותו אני מרגישה שאני כתבתי את
הספר כי הוא בעצם אומר במשפט אחד "כל מה שקיים בעולם שקראת וכתבו זה המצאה –
זה כתוב אוננות – FUCK
YOU זה הכל?????????!!!!!!!!!!!!!!!!!
הייתי צריכה אלפי עמודים בכל השפות – עברית. אנגלית וספרדית כדי להבין את
המסר הכי פשוט – אין תשובה מלבד מה שאתה עושה הרגע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
