בזמן האחרון הכל הולך לי על הפנים.פשוט כלום לא מצליח לי.ואני טובעת בתוךים של עצמי.ים כ"כ מחורבן.אני שונאת שזה קורה לי.אני פשוט לא סובל את זה .אני רוצה כ,כ הרבה דברים ושום גבר אני לא מצליחה לממש.תמיד זה היה.אפעם לא ממישתי משו שבאמת רציתי.או לפחות לא ממישתי בזכותי.כולם מצאו איזה מטרה והגיעו אליה.ורק אני נשארתי בודדה,בלי עגיל באף,לא טסה לחו"ל בפסח יום שישי בערב בלי חברים שבת משעממת קקות של ציונים של הזמן האחרון,שיעולים,מצוננת,מחזור ולא מצליחה לרדת במשקל :| .
פבואר איזה חודש רע..
אני שונאת את החברות שלי..איפה אתם שאני קוראת לכם?
אני צריכה אותכם,אתן בכלל קיימות?
"..אז איך אני נטרק בכוח אל המיטה
האור הופך שחור הכל פה השתנה
נמאס לי לצעוק לאוזניים אטומות
שוב אני לא יכול לראות לא יכול לראות.."
בהחלט החודש הכי אפור בשנה.
שונאת.כ"כ.