-אתה מפר את קדושת יום ראשון, מפעיל את הטלויזיה שלך בשעה עשר בערב,
ומקבל פסטיבל של נביאי שקר. מטיפים בחליפות מחויטות ומשקפים מזיעים מבצעים
נסים בשידור חי. המעמד מזכיר לי מאות חשוכות. והדת כאן אינה אופיום להמונים,
אלא כמעט הרואין. המטיפים הדתיים, המושכים אליהם קהל של עשרות אלפים, הם
שחקנים אדירים. הם יודעים היטב מתי כדאי שהקהל שלהם יצחק ומתי כדי שיזיל
דמעה דתית. הם משתמשים בכל החרדות והאסונות הפוקדות את חברת השפע כדי
לעשות פרסומת לישו, ממש כפי שעושים פרסומת לסבון:"ישו אוהב אתכם,והוא לא
התכוון שאתם תהיו הומוסקסואלים, ישו לא רוצה שאתם תמותו מאיידס!" צועק
המטיף הממושקף מכולם, ג'רי פולוול, "אז אם יש פה מישהו בקהל שהוא
הומוסקסואל, ברגע זה הוא מפסיק להיות כזה וחוזר לישו, כי ישו אוהב אתכם! גלורי
גלורי הללויה!"
והם אוכלים את זה. הם מוחאים כפים. צוחקים, בוכים, מתעלפים. הגדולה בהופעות
תבל, והאמרגן הוא אלוהים, האמרגן הגדול מכולם והנה המטיף אוראל רוברטס,
שקודם כל עושה פרסומת לספרו החדש: "הלחם במזל שלך"-הספר שיציל את
נשמתך!ועכשיו- אם יש בקהל אנשים שמעשנים. ישו לא רוצה שאתם תעשנו, ישו
רוצה שאתם תהיו בריאים! ואני מבקש מהקהל לבוא הנה ולזרוק את הסיגריות על
הבמה, גלורי גלורי הללויה!
גשם של חפיסות מרלבורו נופל ישר על ראשו של המטיף. זה מחזה אבסורדי,מצחיק,
אבל איש אינו מחייך. להיפך, אנשים מוציאים מטפחות ושהביאו במיוחד ובוכים
בדתיות-רבה לכבוד ממטרי המרלבורו.
"ויותר אתם לא תעשנו, ולא תשתו אלכוהול, משום שישו לא רוצה שאתם תהיו
שיכורים. ואל תקחו כדורי הרגעה- ישו הוא כדור הרגעה!
וגם את זה הם אוכלים, והמטיף רוברטס גורם להם להשליך עליו מאות חפיסות של
סמים וכדורי הרגעה ולהתמכר לסם הקשה מכולם- הדת של נביאי המרלבורו.
וכשאני רואה כיצד מוכרים פה את ישו, אני מאושרת בפעם הראשונה בחיי שאני יהודיה.
גלורי גלורי הללויה!
לוס אנג'לס
בבלוג זה
בכל הבלוגים
