עכשיו
אחרי שהכל נגמר
הכל עבר
אני כבר לא מרגישה כלום,לא כעס,לא חרטה,לא עצב
כלום.
פעם כעסתי,כעסתי כל כך
אחר כך בכיתי
בכי ארוך וכואב
ומאז אני כבר לא מצליחה לבכות ככה יותר.
הלב שלי ריק
אני לא מרגישה כלום
האם אני לא אנושית?
עברה חצי שנה ובאמת התגברתי על אובדן של חיים שלמים?
אבדתי את התמימות,אבדתי את האהבה העיוורת הזאת
איבדתי אבא.
כנראה שהחיים הרבה יותר פשוטים כשמסתכלים עלייהם באור כזה
תמיד צריך להמשיך הלאה אל המכשול הבא.
אני מתחילה להעריך את כל המשפטים מלאי הקיץ' האלה
בסופו של דבר יש בהם שבבים של אמת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: