לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Bye bye miss american pie.


חייו של קישוא מצוי בהוד השרון

Avatarכינוי: 

בת: 90





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

8/2010

בזמן שישנת


תמיד אחרי תקופה ארוכה שאני לא כותבת כאן אני מנסה לסכם לעצמי בראש למה חזרתי,

מה השתנה מהפעם האחרונה שכתבתי.

לא מבחינת הדברים שקרו, מבחינת התפיסה שלי.מבחינת מה שקורה בראש שלי.

אף פעם לא יכולתי להסתכל אחורה ולהגיד שהיה לי טוב

אבל אני יכולה להגיד שלמרות כל הכאב שעבר עליי אני בן אדם טוב יותר עכשיו.

אני מרגישה,אני חיה,אני נושמת וחווה את החיים

גם אם האכזבה תמיד באופק

גם אם החרא צף כל כמה זמן

זה כל כך הרבה יותר טוב מכלום.

 

 

בזמן שהוא היה

הוא לא היה הדבר הכי מזהיר שקרה לי

לא התאהבתי בו תוך שבוע

ולא הכרתי אותו כל כך טוב

אבל דבר אחד משמעותי קרה

התאהבתי באהבה.

בהתרגשות,בדפיקות הלב בכיף הזה שממלא את כל הגוף

כמו סם טבעי שפשוט גורם לך להרגיש כאילו אתה מעופף כל היום

ולחייך כמות פעמים מטורפת.

עכשיו שזה נגמר ההפסד לא כל כך גדול

אבל לסכן את הרגשות שלך ולקפוץ למים

זה תמיד מפחיד

אז עכשיו אני מענה את עצמי לחינם

כי זאת הייתה עוד חוויה שאני אזכור בעתיד

אבל אני לא יכולה להשתלט על המחשבות שלי

ששטות כל הזמן אליו ולסיבה שהוא החליט לא לענות לי

להתעלם באדישות מההזדמנות השנייה שנתתי לו

ולהשאיר אותי ככה בחושך של אי ידיעה

אדישות הורגת אותי,זה העונש הכי גדול שיכולים לתת לי.

עכשיו אני רעבה לעוד

כל כך

זה החלק הבעייתי באהבה

היא ממכרת.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 15/8/2010 08:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Big Bowl Of Nothing


עכשיו

אחרי שהכל נגמר

הכל עבר

אני כבר לא מרגישה כלום,לא כעס,לא חרטה,לא עצב

כלום.

פעם כעסתי,כעסתי כל כך

אחר כך בכיתי

בכי ארוך וכואב

ומאז אני כבר לא מצליחה לבכות ככה יותר.

הלב שלי ריק

אני לא מרגישה כלום

האם אני לא אנושית?

עברה חצי שנה ובאמת התגברתי על אובדן של חיים שלמים?

אבדתי את התמימות,אבדתי את האהבה העיוורת הזאת

איבדתי אבא.

 

כנראה שהחיים הרבה יותר פשוטים כשמסתכלים עלייהם באור כזה

תמיד צריך להמשיך הלאה אל המכשול הבא.

אני מתחילה להעריך את כל המשפטים מלאי הקיץ' האלה

בסופו של דבר יש בהם שבבים של אמת.

 

נכתב על ידי , 15/8/2010 08:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקישוא מצוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קישוא מצוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2020 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)