שיר חדש.... אני לא כול כך אוהבת את הסוף...הוא לא כול כך הסגנון שלי.. והכי אוהבת את הבית השני.... אבל תשפטו בעצמכם [=
והוא לא יאהב אותה,
לא ככה כמו שהיא עכשיו.
היא לא ראויה לאהבה שלו,
הוא לא ראוי לאהבה שלה.
לא, הוא לא שונא אותה,
למרות שזה נראה כך לפעמים.
היא יכולה לראות לו בעיניים,
את כל מה שקורה בפנים.
ושהם נמצאים בבית לבדם,
הם חושבים לפתע אחד על השני.
כמה שונה הוא עולמם, בכאב הם מבינים.
וזה לא בלתי אפשרי, הם יכולים למצוא את הדרך אם ירצו
אם לא יפחדו, לא יחששו.
אבל הם מפחדים, להידחות, להשתנות.
הם יכולים להמשיך ככה עד עולם,
אבל הם יאבדו את הדבר הכי יקר להם, את אהבתם.