היה לי כלכך הרבה בשבוע האחרון וכל מה שאני חושבת עליו עכשיו זה שאני מתגעגעת
אני כלכך רוצה כמה דקות איתך שתחבק אותי
עוד צעד אחד ואתה בצבא, עוד שניים ואני בחווה
אתמול היה קצר כאילו לא היה ועם כל ההתרגשות היה קשה להתרכז בך
הכל מבולגן כמו הזדמנות שבורחת
רצה כלכך מהר חומקת מידי הכואבות
וכולם כבר אומרים שהצ'נאס כבר נגמר ובנינו לא יהיה עוד
ואני מתעלמת, חושבת שזה מצחיק שקוראים לנו אותו דבר
ממש כמו מלפי 4 שנים, מחכה לרגע שתעליב אותי
כי ככה זה הולך בנינו ולא אחרת
מחכה כל ערב, אולי תתקשר לספר לי דברים מצחיקים
זאת חיבה מסוג אחר מהולה בחברות ומתח והיסטוריה ארוכה ומוזרה
שהייתה משלוש ומרובע
ועכשיו שנשארנו רק שניים במשוואה הפתרון כלכך ברור אבל לא מושג
בערב כזה אתה בסנדלים וחולצה גזורה ואני באוטו עייפה
אתה צועק לי לצאת ולהצטלם עם השקיעה ואני נשארת באוטו
אתה לוקח מצלמה ומצלם בילעדי, נכנס לאוטו ולא מדבר בחזרה הביתה
אני שואלת מה קרה ואתה אומר שאני מטופשת
אחרכך צוחקים על זה ואתה מנסה לנשק אותי אבל אני מתחמקת
כי נראה לי שאנחנו ידידם טובים
עכשיו מתחרטת על כל זה ועל הרגעים האלה שפיספסתי
בסוף מבינים שחברות היא הבסיס לכל אהבה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
