ההתחלה אולי תראה לא משהו,אבל ההמשך יותר טוב :) אשמח לקבל תגובות ! תהנו.
פרק א'-המסיבה
העשירי בספטמבר השעה 16:00 בצהריים
"לאאאאאאאא,איך הוא מעיז בכלל אני לא מבינה את זה!" ניצן צעקה
"תזהרי,את שוברת לי ת'מראה פה"
"איך הוא בכלל חשב להיפרד ממני,אה?!" פתאום מתוך הכעס הדמעות התחילו לזלוג על לחייה של ניצן
"דיי,אל תבכי הוא לא שווה את זה,וחוץ מזה היום יש לנו מסיבה להחזיק זוכרת?" ניסיתי לעודד אותה
"שרון!תעזבי אותי ממסיבות עכשיו ממש בא לי לראות את הפרצוף איכה שלו!"
"ניצן,תקשיבי לי...אם לא תבואי הוא יראה שנשברת,אז קחי את עצמך בידיים שימי את הבגדים שתכננת ללבוש עוד משנה שעברה,ובואי!" הטלפון של שרון הפריע ואמא שלה הייתה בטלפון
"ניצן מאמי אני באה לאסוף אותך ב-6" שמעתי את אמא של ניצן אומרת מהטל'
"תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב! את מגיעה הבייתה,מתארגנת,לובשת את הבגדים שתכננת משנה שעברה ובאה למסיבה! חסר לך שאת מבריזה לי...! "
השעה כמעט שבע וחצי ואני בדלת של ניצן הרמתי את היד כדי לדפוק בדלת,ובדיוק הטלפון צלצל "אחח הטכנולוגיה של היום...."חשבתי לעצמי..על הצג הופיע "שימי" הופתעתי לרגע וירדתי קומה ועניתי
"הלו?"
"שרון את שומעת רגע,את באה היום?"
"כן ברור,למה?"
"כן...טוב...נראה אותך,ביי" הטלפון גרם לי לבלבול מה קורה איתו שהוא מתקשר אליי? טוב,נחתתי למציאות בחזרה ודפקתי לניצן בדלת היא פתחה לי את הדלת ועמדה עם ג'ינס מדהים וקפוצ'ון לבן מהמם,נכנסתי ושאלתי
"מה קורה?נו,מוכנה?"
"כן,בואי ניצא...רגע,את חושבת ששימי יהיה?" לא ספרתי לה שהוא התקשר ידעתי שזה יכאב לה
"כן..נראה לי שכן" עניתי בהיסוס
נכנסו למקום המסיבה וחיכינו לכמה בנים ובנות והתחלנו לארגן את המסיבה בשעה שמונה וחצי אנשים התחילו להגיע ובשעה תשע וחצי נכנסו להם שימי ועמרי באיחור בסטייל,עם חולצה מכופתרת,חתיכות ג'ינס מהממות ונעליים מדהימות!
לא התפלאתי שהם באו ביחד,הם החברים הכי טובים.
עמרי התחיל לבוא לכיוון שלי,התחלתי להתרגש ולחשוב מה יהיה שהוא יבוא היה נראה שהוא זז כ"כ לאט...כמו בסרטים!
"שימי קורא לך" מה?!זה מה שהוא רוצה?!התאכזבתי...
ניגשתי לשימי וקלטתי את ניצן מסתכלת עלי,באתי אליו והוא ישר ניגש לעניין
"היום יהיה סלואו?"
"כן" עניתי
"מעולה!אז תועילי לרקוד איתי?"
מה קורה פה?! חשבתי לעצמי...קודם הטלפון,עכשיו זה...אני לא יכולה לעשות את זה לניצן.באתי אליו וממש כבר כמעט יצא לי לא
"שימי!בוא,בוא הנה גבר"
"אה עידן מה קורה? שרון נדבר אחר כך..."
נשארתי בפה פעור...קיוויתי שהוא ישכח מזה והמשכתי כרגיל. התחלנו לרקוד למשמע הטראנסים,מוזיקה שחורה וכד'
"ועכשיו חבר'ה,הרגע שכולנו חיכינו לו,הסלואו!" איתן מהכיתה,הדי ג'י של המסיבה.
עמדתי ליד ניצן וחיכינו שמישהו יזמין אותנו,עמרי הלך לאלינור המעצבנת של הכיתה ושימי התקרב לכיוון שלנו,כ"כ קיוויתי שהוא ילך לניצן ולא אלי הוא התקרב...והתקרב...והושיט את ידו אליה!אל ניצן!
ניצן כולה מחייכת ולא מבינה מה קורה פה,הוא לקח את ידה והלך לרקוד איתה,תהיתי לעצמי לרגע,אז...מה הוא עושה פה?!מתחיל איתי והולך לניצן?!הייתי מבולבלת ועוד פעם עליתי גבוה גבוה למחשבות...ונחתתי למציאות,זה קורה לי הרבה.ואז,איתן בא אליי ואמר לי
"לי אין זוג,לך אין זוג רוצה לרקוד?"
כמובן שהסכמתי והלכתי לרקוד איתו.
נגמרה המסיבה,אנשים התחילו ללכת הביתה אבל שימי עמרי ואיתן נשארו לעזור לי ולניצן לארגן את המקום עמרי ניגש אליי ושאל
"נו,אז מה עם איתן?"
"מה איתו?"
"לא יודע..רוקדים סלואו בלגאנים..."
"תגיד לי עמרי,מאז שנפרדנו לא הייתי עם אף אחד ואתה עם כ"כ הרבה בנות,אז מה לך מותר ולי אסור?או שאתה מקנא?" עמרי שתק שתיקה ארוכה פשוט הסתכלנו אחד על השני ולא אמרנו כלום.פתאום עלו בי כל הזיכרונות ממתי שהיינו חברים והדמעות כמעט ייצאו...
"טוב,אז נדבר כבר...הייתה אחלה מסיבה,ביי"
"ביי" עניתי.
נשארתי עומדת כמו נציב ולא זזתי,הסתכלתי עליו יוצא מהמקום ואז הסתובב והסתכל עליי,הוא ילד לא ברור...חשבתי.
"הלו שרון תנחתי אני קוראת לך פה חצי שעה.!"
"אה,סליחה..מה קורה?"
"בסדר,ראית ששימי בא אליי?"
"כן...מגניב אה?" עניתי בעודי חושבת על עמרי ועל מה שקרה פה עכשיו,אבל אז..ששמתי לב למה שניצן אמרה חשבתי אם לספר לה ששימי התחיל איתי הגעתי למסקנה שאני לא צריכה להסתיר את זה מהחברה הכי טובה שלי והתחלתי לספר...
"שמעי ניצן...היום לפני המסיבה שימי התקשר אליי..."
"ניצן!!!!,בואי מישהו זרק עוגה על הרצפה בואי לעזור לי" איתן,בדקה הכי מושלמת שיש,קרא לניצן
"שרון דקה מותק אני חוזרת אלייך"
החלטתי לצאת החוצה טיפה,לנשוף אוויר ולחשוב על המסיבה שהייתה..ניסיתי לחשוב מה עמרי רצה היום בשיחה...כמה...ואיך...
-אחחח אחחח....-
רעש מוזר קטע את חוט המחשבה שלי,הלכתי לכיוון מאיפה שהגיע הרעש ולהפתעתי ראיתי את עמרי,התקרבתי לאט ובשקט
"עמרי?"
הוא זרק משהו על הרצפה והסתובב,ראו על פניו שהוא מאוד מבוהל.
"מה אתה עושה פה?"שאלתי
"אני מחכה שאבא שלי....." עמרי המשיך לדבר ואני בנתיים הסתכלתי למטה על הדבר הזה שהוא זרק,היה כמו ניצוץ אש כזה,בחושך לא יכולתי לראות.
"טוב,יאללה ביי שרון"
עמרי הנחית אותי לקרקע,שוב,מהמחשבות שלי
"מה? לאיפה אתה הולך?"
"אבא שלי הגיע...ביי"
"ביי"
שעמרי הלך הרשיתי לעצמי להתקרב לדבר הזה שהוא זרק,התכופפתי וראיתי דבר לבן כזה מגולגל ועם ניצוץ אש בסוף,הרמתי את זה כדי לראות יותר טוב
"איכככסססס!!!!!!" אני לא מאמינה!זה סיגריה! ממש טרייה,כאילו עכשיו זרקו אותה,לא...זה לא יכול להיות! חשבתי לעצמי....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
