לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פשוט וקל my blog


תחייך - ויחייכו אלייך. תצחק - ויחשבו שאתה על סמים.

Avatarכינוי:  זהירות! קיימת סכנה למיכל-פוביה

גיל: 29

ICQ: 441021351 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

איך מעלים סרטון לבלוג?


איך מעלים סרטון לבלוג?

עזרה.

נכתב על ידי זהירות! קיימת סכנה למיכל-פוביה , 29/2/2008 12:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אימת הגוגל מוגל OO"


הייתי ממש בדיכאון לאחרונה.

זה לא בסדר.

 

אז..? מה קרה לי לאחרונה?

אני עכשיו חולה..

ו... היה לינו טיול שנתי לא ממזמן ^^

כרגע ניזכרתי בקטע משעשע מהטיול השנתי:

אני ושני היינו חייבות ללכת לשירותים וכבר התאפקנו בערך שעה באוטובוס, אז כשהגענו למחנה של הבדואים ששם היינו אמורים לישון אז שתינו ברחנו מהאוטובוס לשם, וניכנסנו למחנה - לאוהל הראשון שראינו.

[מיותר לציין שהלכנו, כלומר קפצנו, ברגליים משלובות מה שנתן לנו מראה של אוטיסטיות XD]

היו שם בדואים שהכינו אוכל או משו כזה...

אנחנו : איפה השירותים?!!

אחד מהם: מסביב...

~עושות כמה סיבובים מסביב לאוהל.. לא רואות שירותים~

חוזרות.

אנחנו: נו?~!! איפה השירותיםםםם~??!?!

הוא בחיוך: אאההה.... במזרח

=.=

אין לנו שמץ איפה המזרח.

רצות כמו משוגעות ברחבי המחנה ומחפשות שירותים עד שעצרנו מישהי בדרך ושאלנו אותה איפה זה.

היא מצביעה למקום שהיה ממש ממול האוהל שבו ביקרנו קודם...

לעזאזל לא יכלו לומר לנו מייד?!

רצות לשירותים...

מתקרבות..

סוף סוף...

אני פורצת לשמה...

זה שירותי גברים.

\=

שלוש ערבים מפחידים מסתובבים אליי וצועקים עליי משו בבערבית.

ספוקי OO"

אחרי זה מצאנו את השירותי בנות...

אבל כצפוי אחרי זה לא ידענו לאן הקבוצה שלנו הלכה כי המחנה היה די גדול

אז מצאנו אוהל אקראי, ובגלל שאני נחמדה נתתי לשני את הזכות להכנס לשם ראשונה ^^ עטד פעם צעקות בערבית, ואנחנו מגורשות משם..

כניראה שזה לא היה האוהל הנכון...

 

אל תידאגו, בסוף מצאנו את האוהל הנכון=]

כבר התחלתם לקוות שאני אתקע שם? XD

 

 

כמה קטעים שהם מאוד וונאבי משעשעים אבל הם לא.

 

*יציאה ממש ישנה XD*

אני: מישו יכול לסרוק את התמונה של אבא שלי בשביל העבודת שורשים? מיכאלה: אני יכולה לסרוק לך 

אני: יש לך מסרק בבית?

 

 

אני, אמא ומרי [אחותי] מדברים עם אבא שלי בפלאפון על רמקול:

אמא: טוב, תחזור מהר מירושליים, אנחנו אוהבים אותך!

אבא: ~שתיקה~

אמא: אהמ אהמ..

אבא: מה? אני לא יכול לומר שאני אוהב אותכם בחזרה~! זה הטרדה מינית!

 

לינוי משלבת אוי מיי גאד ו-אוי ואבוי: אויי מיי גוי

XD

 

 

אגב, אחותי עשתה קארה [אם ככה כותבים את זה].. נו התספורת הזאת שיש לווילי וונקה?

רק עד הכתפייים ^^

בכל מקרה אמא שלי שיכנעה אותה, ו.. לא יצא משו =\

אז כשאמא שלי נסעה לאסוף אותי אחרי הטיול מהבצפר היר חפרה לי במשך חצי שעה שצריך לומר לה שזה יפה... שאחותי עכשיו נורא עצובה.. ושצריך להחמיא לה הזמן, אחרי כמה מילמולים לא מאוד ברורים של "כן אמא.. ברור אמא.... א-האא... בהחלט.." אמא שלי נירגעה ונסעה הבייתה.

מגיעים הבייתה.

אחותי: מיכל?לא רואה שומדבר חדש אצלי? אני: אממ... חולצה חדשה?

אחותי: לא! הסתפרתי!

אני: אה.. יפה..

~כעבור כמה דקות~

אני: לדעתי את צריכה לעשות טיפה מדורג בשיער

אחותי: לא רוצה~!!!

אני: נו, יותר גרוע ממה שיש עכשיו לא יכול להיות.

מבטי זעם מכל המשפחה.

אופס?

 

 

טוב חוצמיזה שאני חולה עכשיו הכל בסדר.....

דנה הודתה שהיא העתיקה ^^

ואני מקבלת את הציון שהייתי אמורה לקבל מתלחתחילה =]

דנה מקבלת נכשל, ומכתב הבייתה =\

אני יושבת בבית כל הזמן...

וסבתא שלי באה אלינו הבייתה...

מה שאומר - גוגל מוגל!!

אאאהההה!!!

 

נ.ב. גוגל מוגל זוהי תרופת סבתא מרושעת במיוחד שהומצאה ברוסייה. =.=

 

 

[הייתי רוצה לרשום "בנימה אופטימית זו" אבל אין הרבה מקום לאופטימיות כאשר הגוגל מוגל המרושע מאיים עליי]

 

 

.................................................................................................................................................................

 

עריכה:

עיצוב חדש בחסות מיכאלה :)

קרדיט מאוחר יותר אוקיי?

יש לי בעייה במחשב ואי אפשר לראות את הכתובת.. אז אני נכנסת עכשיו לאתרים בזכות הדברים ששמורים לי ב"מועדפים"..

אז מיכאלה, שלחי לי את הכתובת ואני אשים קרדיט סבבה?

 

בשביל הילדה ההיא, אני מקווה שאמא שלך מרגישה יותר טוב :)

 

בשביל ספיר אני מאחלת לך ממש מזל טוב לכבוד הולדת היצור הקטן שאתם הולכים לצרף למשפחה ^^

 

פינת דרושים :)

רעיונות לשם הבלוג ולתיאור הבלוג יתקבלו בברכה =]

 

גם רעיונות לתחפושת, משו מקורי, משעשע...

[לא לינוי, טינקרבל זה לא מקורי XD]

 

להת'

 

נ.ב. דובי פנדה זה כזה סגיד ^^

 

נכתב על ידי זהירות! קיימת סכנה למיכל-פוביה , 27/2/2008 11:35  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של nitaa4 ב-6/3/2008 17:21
 



מכתב שלא נשלח


 

לא הייתי מאמינה עלייך, פשוט לא....

כאילו דפקת לי כזה קטע מסריח, ואת עוד לא מבינה מה עשית נכון?

אם את לא עושה את עצמך טיפשה אז אני לא מבינה מה עובר עלייך

לפניי חודש-חודשיים היא עברה לשבת ליידך ונהייתם חברות הכי טובות... והתחלת להסתובב רק איתה, וכבר לא היה את הקטע של ללכת איתך לבד, לצחוק, לדבר.. זה תמיד היה איתה, לא שאני מקנאה או משו כע? זה פשוט... מוזר כזה...

ותמיד כל פעם אחת מכן אמרה "טוב.. מיכל, אנחנו חייבות ללכת לאינשהו"... "עיניין פרטי.." "אי אפשר לספר"...

למרות שזה די עלה לי על העצבים אני לא כזה לחצתי לספר... שיהיו לכם סודות.. מה אכפת לי?

אחרי הרבה פעמים שהייתם חייבות ללכת ככה, את סיפרת לי שאתם מתנדבות בפינת חי שלייד השיכבה... ואסור לספר לאפחד כי אז כולם ירצו ובסוף לא ירשו לאפחד... היא אמרה שמותר רק לשתי אנשים...

ככה אתם הייתן הולכות לשמה כל הזמן.. אני לא אגזים ואומר שאני עלק נישארתי "בודדה וגלמודה" בצד.. הלכתי לחברות אחרות.. אבל זה לא היה משנה... כל שיעור חופשי, והפסקות ארוכות, השארתם אותי מאחורה ואמרתם "טוב.. את יודעת שאנחנו צריכות ללכת"

רק ביום שהצטננת ולא באת לבצפר היא הרשתה לי להחליף אותה ולבוא. ניכנסנו לארנבייה, וזה היה כל כך כייף... להחזיק את כל הארנבים הפיצים שבקושי היו בני חודשיים... להאכיל.. להשגיח... לזרוק גרעינים לטווסים, לתרנגולות, בכלוב יונים כל פעם לנסות להתקרב ליונה עד שתעלה על האצבע... חחח

 ככה היה כל השבוע כשאת לא באת

ואז חזרת ושלושתינו היינו שם ביחד, והיה כל כך כייף ^^

עד שפעם אחת טיילו עם ולדי וליזה... ואני הצעתי בשקט שהם לא יישמעו "בואי נלך לפינת חי" ואת אמרת שלא צריך, שאנחנו כבר מלא זמן לא טיילנו עם ולדי וליזה... אז הסכמתי..
אז ראיתי את ויויאן לייד הכיתה שלה והלכתי לומר לה משו, כשחזרתי, כעבור חמש דקות - כבר לא הייתם שם..

בדרך חזרה לכיתה ראיתי אותכם בפינת חי עם ליזה וולדי.

כאילו לי אתם לא סיפרתם שבועיים בערך ומתחתם אותי והמצאתם תירוצים... ועכשיו פתאום כי בא לכם אתם מראים להם את הפינת חי, וגם לא אומרים לי כלום...

כתבתי לך ולה פתק בשיעור.. לא עניתם... ביקשתי לדבר איתכם בחוץ אבל אתם "אבל רגע, גם ולדי יכול לבוא?" ואז חפרתם על זה שהוא גם יודע על הארנבייה, מה אתם קשורות? אני רציתי לדבר איתכם! אבל לא.. אבל אתם המשכתם לומר שולדי גם צריך לבוא לדבר. אז הלכתי..

ואז פולינה קראה לי ולך החוצה. ואמרה שהעבודות הגשה שלנו היו זהות.

ששתינו מקבלות נכשל

ואת לא אמרת כלום, לא התוודאת שאת העתק.. פשוט שתקת..

אחרי כל מה שסיפרתי לך.. שהיא התקשרה להורים שלי, ואמרה שהיא רוצה להוציא אותי ממופת.

שהציונים שלי על הפנים.

שהשבוע התחלתי ממש להשקיע, הכנתי כלל הזמן שיעורים, עבודות..

כשהתחלתי לבכות בשיעור ואז יצאתי החוצה, את עדיין לא העלת את הרעיון להודות שאת העתקת.

ואת, החברה הכי טובה שלי.

 

 

 

 

נ.ב. מיכאלה וליזה.. אני יודעת שאתם קוראות בבלוג שלי. אל תספרו לה למה אני כועסת עלייה.. אני רוצה שהיא תבין לבד.

 

נכתב על ידי זהירות! קיימת סכנה למיכל-פוביה , 22/2/2008 19:22  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סשה ב-28/2/2008 13:51
 




עובר עליי הרבה דברים עכשיו ואין לי זמן לבלוג

בטח שמתם לב שהפוסטים האחרונים מאוד התקצרו, והיו חסרי תכלית ופואנטה לגמרי...

אז אני אנטוש את הבלוג לכמה זמן.

אני לא מוחקת..

חבל לי למחוק..

אבל אם אני אכנס לפה השבוע...

בבקשה תכתבו לי בבכתב ענק בתגובות "מיכל עופי מפה ואל תחזרי!"

אתגעגע^^

 

 

מיכל\מיקי\מיצ'ע\מיצ'אסאן\מישל

 

 

3333>

נכתב על ידי זהירות! קיימת סכנה למיכל-פוביה , 16/2/2008 21:55  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של זהירות! קיימת סכנה למיכל-פוביה ב-22/2/2008 19:52
 



לדף הבא
דפים:  

745
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזהירות! קיימת סכנה למיכל-פוביה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זהירות! קיימת סכנה למיכל-פוביה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)