איך ניהיה ההשתקפות ואני אחד?

הרבה פעמים שמעתי את המילים אני אוהבת אותו מבנות.

רוב הפעמים ששמעתי את המשפטים האלה היו שהייתי ביסודי,האמת שאפילו אני אמרתי את המשפט הזה.גם היום אני יכולה ללכת ברחוב ושלמוע וואו איזה חמוד והלוואי והוא יזמין אותי לצאת.

הרי תחשבו על זה יש בחור והוא יפה והוא מצחיק והוא מתנהג אלייך יפה ואת בטוחה שהוא נסיך החלומות שלך. אז לא תאהבי אותו? הרי אם הוא יבוא אלייך עכשיו ויגיד לך קחי אותי! לא תיקחי אותו? ברור שתיקחי אותו!

אבל אני לא מבינה את זה לפעמים. יכול להיות שזה בגלל שאני בת 17 ועוד לא היה לי חבר וברור שמתחשק לי שיהיה את מי שיאהב אותי ויגיד לי את זה ויחבק אותי וכל הדברים המאוד קיטצ'ים האלה..כי ביננו מי לא אוהבת קצת קיטץ'? אבל היו לא מעט פעמים ששמעתי בנות אומרות אני רוצה חבר. גם אני רוצה וגם אני אומרת את זה...אבל אני שומעת גם פעמים שבנות אשכרה מרגישות לא מאושרות כי אין להן חבר. ובגלל זה אני לא מבינה את הקטע. כי אני צריכה לא להיות מאושרת בגלל שאין לי חבר? אני לא מספיק טובה בזכות עצמי? אני חושבת שצריך לקחת אהבה עם בן זוג בתור תוספת אבל לא בתור כל העולם.

וברור שזה מאוד נחמד שביום הולדת שלך את מגיעה הביתה ופתאום כל החדר שלך מלא בנרות עם בלונים ותמונה שלך ושלו בתוך מסגרת ענקית,ושביום האהבה הוא לוקח אותך למסעדה יוקרתית. אבל בואו נודה בזה. בעולם הזוגיות לא הכל ורוד ופרפרים מרחפים מעל הראש שלנו. חסרים מריבות? חסרים פרידות?חסרים בגידות? חסרים סטטוסים של אני בחיים שלי לא אכניס עוד גבר לחיי בפייסבוק? יש! וזה בה יחד עם בכי והרגשה רעה.אז כן אני רוצה אחד אבל פשוט לא מבינה..האם בחור אחד שווה בכי אחרי שכלכך אהבת אותו? וגם אם כן..האם הוא שווה את זה שאני לא ארצה יותר להכניס גבר לחיים שלי כי הוא החליט שזה הרבה יותר קל לפגוע בי?

חוץ מזה שהיום נערים בגילאים 12 ומעלה כבר מתחילים לקחת יחסים יותר מידי רחוק.הם כבר בטוחים שבגיל 13 אחרי כמה חודשים הם כבר מוכנים להצטרפת להתמזמז ואפילו כבר לעשות סקס.

הרי מאיפה אתם יודעים?! בגיל 13 הגוף אפילו לא בשל בשביל לעשות את זה,אז מבחינה נפשית?

אז כן יכול להיות שאני מגזימה ויכול להיות שאני קצת איטית בגלל שוואו איך יכול להיות שאת בת 17 ועוד לא היה לך חבר? טוב..אני מכירה דיי הרבה כאלה וכן זה קצת מפריע לי כי גם לי מתחשק לשנות את הסטטוס שלי בפייסבוק לאין הריליישנשיפ.

אבל אני מוכנה לחכות עד שיגיע הבחור הנכון שאני יאהב, אני לא מוכנה להתפשר על בחורים שאוהבים אותי ואני לא אוהבת אותם רק בשביל שיהיה לי חבר..ולדעתי לא חסרות בנות כאלה שהעיקר שיהיה להם חבר גם אם הם לא אוהבות אותו. כי בואו נודה בזה אם יש לך ידיד שאת יודעת עליו הכל והוא אמר לך שהוא אוהב אותך אבל את לא אוהבת אותו..כניראה שגם כשתיהיו ביחד בתור זוג לא תאהבי אותו,ומה זה שווה לבלות זמן כלשהו בזוג עם מישו שאת בכלל לא אוהבת? ומה יקרה אם תכירי בחור שאת באמת אוהבת בזמן שאת איתו? סתם תפגעי בו.

אז מה כל הלחץ? גם כשאני הייתי ביסודי היו זוגות והיו חברים אבל זה לא ממש הטריד אותי כי ידעתי שאני טובה בזכות עצמי גם בלי בחור שיגיד לי כמה טובה ויפה ונפלאה אני. אז מה פתאום עכשיו זה כן מפריע לכולם? כי זה טרנד אין מה לעשות,זה טרנד שיהיה לך חבר בתיכון. אבל אני מכירה כלכך הרבה בנות שאמרו לי שאהבה הראשונה שלהם הייתה בצבא. כי בצבא מכירים אנשים מכל הארץ אנשים שאפילו לא ידעת שקיימים ובתוך כל האנשים האלה יכול להיות שתמצאי את הבחור שמתאים לך יותר מכל בחור אחר.

וחוץ מזה..יש גם יתרונות בלא להיות בזוגויות. אני יכולה לעשות מה שבא לי. אני יכולה לפלרטט עם בנים בלי שאף אחד יקנא. כל הבנים בעולם הם אפשרויות בשבילי להכיר גם אפילו סתם בשביל להיות ידידים .. כי באמת..אם תכירי בחור בזמן שיש לך חבר,גם אם תיהיו סתם ידידים החבר שלך כבר ישב לבד בבית או אם חברים ויוכל סרטים שאת בוגדת בו בזמן שכל מה שעשית אם הבחור זה לייעץ לו איזה מתנה לקנות לחברה שלו ליום ההולדת שלה. זה פחות הוצאת כספים,פחות אנשים מתלוננים על זה שאת לא מספיק איתם ופחות לחץ. כי גם יש את הבנות שצריכות לדעת מה הבחור שלהם עושה כל הזמן והם דואגות לו.

וחוץ מזה שאם אתם בנות שלא היה להן אף פעם חבר כמוני אז כשיהיה לכם אחד אתן תדעו שאת הבחור הזה השגתם בסבלנות ובמלחמות להכיר אותו כי גם בואו  נגיד שתעריכו הרבה יותר משו שבאמת תרצו ותלחמו בשבילו מאשר משו שהשגתם בקלות.

ובנוסף..מערכות יחסים שמתחילות בלחץ בגלל שלך לא היה חבר והיית חייבת למצוא אחד, בדרך כלל נגמרות ולא בצורה הכי יפה שלהם. אז כן .. קחו את הכל לאט..קחו את זה שכרגע אין לכן חבר בקלילות כי הוא יבוא בזמן שהכי לא תצפי לו (זה לפחות מה שאני שמעתי מהבנות שהשיגו חבר). רק תזכרו ללכת ישר עם ראש זקוף ולהיות גאות במי שאתן ולחשוב שאתן מוצלחות ויפות באותה מידה כמו הבנות שיש להן חבר ואולי אפילו יותר, כי מחשבות בוראות מציאות.וצעד ראשון בלמצוא חבר זה בטחון עצמי ומה שאתן חושבות על עצמכן זה מה שאתן משדרות החוצה. אם תשדרי החוצה חוסר אמונה שיהיה לך חבר כניראה שבאמת לא יהיה לך חבר. אבל אם תשדרי החוצה שאת יפה שווה וסקסית ומי שלא רוצה אותך מפסיד, בנים ירדפו אחרייך..תאמינו לי זה מוכח :]

אז תזכרו שלא צריך לעשות עניין מחוסר בן זוג. קחו את זה באיזי ותזכרו שאתן צריכות חבר שיאהב אותכן בזכות מי שאתן. וגם אל תעיצו באהבה כי דברים טובים,טובים עוד יותר שעושים אותם NICE AND SLOW וחוץ מזה שאם אתן בנות מתחת ל17 ועוד לא היה לכן חבר...תתנחמו גם לי לא היה וזאת הולכת להיות השנה האחרונה שלי בתיכון P: ואם אתן כן בנות 17 או אפילו יותר אל תדאגו אף אחד לא נשאר לבד! :]

אוהבת! 3>