לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

בית משוגעים


אותו הדבר, רק קצת שונה

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

Skype:  shira..weber 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2021    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2021

סתם יום רגיל


יוצאת מהבית, 
עולה לרכבת, 
עומדת בה, סורקת את האנשים, 
איש מבוגר שני ספסלים ממני, ושיכור גרמני ליידי. 
אני עומדת ושומעת מוזיקה, 
שומעת את השיכור קורא לי, 
אוצר, למה את מקשיבה? 
חמודה, לא קר לך? 
אולי תתני לי את המספר שלך? 
אני לא מסיטה מבט מהדלת שלפניי, מגבירה את המוזיקה, 
באוזניות שיר אלקטרוני נמרץ, 
מנסה להסדיר את הנשימה שלי, 
אני כל כך מפחדת. 
נסיעה של 3 דקות בלבד, היא נצח. 
הדלתות נפתחות, רואה אותו מזווית העין שלי מנסה לגעת בכתף שלי, 
פוסעת הכי מהר שאני יכולה, 
בורחת. 
נזכרת בהכל, 
בשיכור שבשנה שעברה חשב שזה בסדר לתפוס אותי בירך, 
בבחור על האוטובוס בארץ שחיבק אותי וניסה לנשק אותי, 
בבן הזוג שהחזיק את הראש שלי, כדי שלא אפסיק, והרפה רק כאשר הרגיש שאני בוכה. 
נזכרת שאצלי זה לא הילחם או ברח, 
זה קפא. 
מגיעה לדלת הרופא, 
מסדירה את הנשימה, 
בולעת את הדמעות, 
ושיר חדש מגיע.
נכתב על ידי , 13/5/2021 11:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לאבד ולמצוא


היום ישבתי וחשבתי דקות ארוכות על הדברים שהפכו אותי למי שאני היום. 

ומשהו אחד לא עזב אותי, והחלטתי להביא את זה לכתב. 

אחרי ששכבתי עם חבר שלי בפעם הראשונה, נפתחה איזו תיבת פנדורה.

הבנתי שהקשר בין אהבה לסקס הוא לאו דווקא חשוב במיוחד, והמשכתי משם.

ואז מצאתי את עצמי עושה מה שבא לי עם מי שבא לי, וזו היתה אחלה שנה וחצי מחיי.

ואז הגיע ההוא, (שנקרא לו ההוא מטעמי פרטיות כי הוא עדיין חלק מקבוצת החברים שלי)

והוא התחיל כמשהו סתמי קבוע, היינו חברים כל כך טובים, וזה גם כל כך התאים. 

לפרקים זה הכיל את כל מה שאהבתי, תחושה של משהו אסור או דפוק לחלוטין, ואדם שאני מחבבת.

הוא היה בא, היינו רואים סרט ושוכבים, ממש עניין דו שבועי, סוג של ריטואל.

ואחרי כמה שבועות הבנתי שנפלתי חזק;

הייתי מאוהבת לחלוטין.

זה טילטל אותי ברמות שלא הצלחתי לתפוס...אני לא האדם הזה. אני לא מתאהבת. אני לא עושה ביג דיל מדברים.

ונמאס לו ממני. אני זוכרת שהוא התחיל להתרחק, ואני, כחלק מהתמודדות שלי פשוט הפסקתי לדבר איתו.

כמה חודשים אחרכך התחלתי לצאת עם מישהו, ועדיין הראש שלי היה תקוע עליו.

שלחתי לו הודעה, שהלכה בערך ככה:

תקשיב, אני יודעת שאתה יודע שאני יוצאת עם מישהו,

שתדע שהייתי מעדיפה שזה היית אתה.

והוא ענה לי, בסמיילי מחייך.

ובערך שם ניתקנו קשר להרבה שנים.

התגובה שלי לזה היתה, אממ, אי יכולת להגיד לאנשים יותר שאני מפתחת אליהם רגשות,

אלא אם כן ברור לי שהם מרגישים גם.

וגם הפסקתי "להסתובב", ונשבעתי לעצמי לשכב רק עם רגשות.

זה אגב בולשיט ואני יודעת את זה היום אבל...

מה קרה בעצם? ישבתי ושאלתי את עצמי, איך זו היתה המסקנה שלי?

איכשהו היום נראה לי שהגבתי בצורה הכי שונה שציפיתי מעצמי. 

לאחרונה אני יושבת ומפקפקת בכל מה שאמרתי והאמנתי לעצמי, כל החזית שבניתי לי. 

וזו שאלה של מי אני רוצה להיות. 

אני חושבת שאני מפחדת מעצמי, אני אומרת דברים ושונאת אותם, אני מרגישה את החוסר בכל משפט. 

כל משפט שיוצא לי מהפה, במטרה להרשים, במטרה ליצור אווירה, במטרה להיות מישהי ששווה להיות ליידה. 

ולפעמים מתוך כל זה אני באמת יוצאת, ואני שונאת כל משפט שיוצא לי האמיתית. 

כל סוד, כל חולשה, כל דעה שעוברת לי במוח. 

זה הזמן למצוא את עצמי. 

 

אגב בבקשה, אל תשלחו מיילים במטרה להתחיל איתי. 

 

 

נכתב על ידי , 9/5/2021 04:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





8,298
הבלוג משוייך לקטגוריות: המשועממים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPoesie אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Poesie ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)