בית משוגעים

וזה לא באמת שאני רוצה למות, אני פשוט לא רוצה לחיות את הרגע הזה. ואני יודעת שהוא יעבור, אבל מתי? ואיך? אני פשוט רוצה לעבור אותו. הלוואי וזה היה כל כך פשוט, הלוואי ו"אני רוצה למות" אולי פשוט יהפוך ל"אני רוצה שהזמן יעבור כדי לא לחיות את הכאב הרגעי הזה, ואני יודעת שהוא יעבור".

ואני בדרך כלל האדם הכי חיובי בעולם, ואני תמיד מחייכת ושם בשביל אנשים, ואיך אני מתמודדת עם לא להיות כזאת עכשיו? איך אני יכולה לבקש את הבנתם של אנשים שאני מפחדת לאבד?

אני מרגישה שאני מעיקה על כולם. כשלא עונים לי אני מנתחת הכל לפרטי פרטים וחושבת על זה שאין לאנשים מה לדבר איתי כי אני כזאת. תנו לי לא לחיות את הרגע הזה, בבקשה.

ואני לא מסוגלת לדבר על זה, לא מסוגלת, כי זה ישעמם אנשים, והעולם יכול לתת לי רק שבוע להיות עצובה, ואני אמורה להיות בסדר עכשיו.

אני מתחילה לעצבן את עצמי.

כל מה שיש לי בראש זה פשוט... להשאיר את עצמי לבד עד שתחזור לי השמחה ללב, ואז אולי יהיה מה לדבר איתי.