my tokio story

אוקי הייתה לי בעיה בבלוג,זה לא נתן לי לשמור את מה שכתבתי אז הבאתי לכם שתי פרקים D::

ותגיבווו!! תהנו :]

הוא אמר היא אמרה פרק 2 חלק ב' עונה שניה.

הגענו לבית חולים אלפי צלמים היו שם נשבעת לכם הייתי רוצחת אותם,צרחתי כל מיני צרחות בעברית שלא יבינו ורק רוני מתפוצצת מצחוק בצד.

ביל היה נראה מפוחדת ומבוהל לגמרי!מסכן..אבל הוא הצליח להבין לאט לאט.

רק ביל נכנס בהתחלה מתי שהצירים עוד התחילו,לא יכלתי יותר וקראתי לרוני בצרחה רציתי שהיא תהיה לידי.

ביל יצא מהחדר וקרא לרוני:

"רוניי תבואי מהר גלי רוצה אותך!"הוא צעק לעבר רוני.

"טוובב אני באה"היא אמרה ובאה לידי.

"רונייי!!"אמרתי

"מה?!היא אמרה וצחקה.

פתאום התחלתי ליצרוח עוד יותר הרגשתי שעכשיו אני עומדת ללדת,האחות שהייתה לידי וניסתה להרגיעה אותי ולא הצליחה קראה למיילדת,היא בקשה מרוני שתרגיעה אותי,וכך היא עשתה אבל לשווא רק חוררתי לה את היד עוד יותר.

נשבעתי שהצרחות שדפקתי יכלו להישמע עד לישראל!

פתאום הרגשתי שאחת יוצאת דפקתי את הצרחה של החיים שלי זה היה הדבר הכי כואב בחיים!.

לאט לאט הבת יצאה,הרגשתי הקלה אבל לא עברה דקה והכאב תקף אותי שוב,הפעם זה היה הבן בהפרש של חצי דקה.

כבר בלידה של הבן זה לא היה כ"כ כואב.

המיילדת לקחה אותם,שטפה אותם,והלבישה אותם והביאה אותם אליי.

"נו אז איך החלטתם לקרוא להם?"טום נכנס והתפרץ.

"אוקי אז נגיד לכם"ביל אמר.

"לבת יקראו ורוניקה"ביל המשיך.

"ולבן יקראו דניאל"אמרתי .

"אה,ואנחנו מתחתנים עוד שבוע,חתונה קטנה המשפחה המצומצמת שיש לנו בגרמניה,חברים טובים,והלהקה".ביל אמר 

"יופי שמספרים לנו משהוא!" רוני אמרה

"חחח טוב נראה לי אנחנו הלכנו?נשאיר אתכם לבד"טום אמר.

"כן,תהנו אנחנו נבוא מחר על הבוקר לבית".רוני אמרה.

-מנקודת מבטה של רוני-.

ואיי זה היה היום הכי ארוך בחיים שלי הלידה,התינוקות המתוקים האלו!,החתונה,הכל ביומיים,אתם מבינים יומיים!

"פיוו זה היה ארוך"אמרתי לטום בזמן שיצאנו מהבית חולים.

"כן הא!"הוא אמר.

"אז לאן הוולכיים"?שאלתי.

"אממ לאן את רוצה"? הוא שאל

"לאן אתה חושב שאני רוצה"?שאלתי אותו וחייכתי.

"הוו,יתחמנית קטנה,נראלי את את רוצה שנילך לבית,נראה סרט?הוא אמר וכאילו הוא קרא את המחשבות שלי.

"איזה מזל שהיתחתנתי איתך,כאיחלו אתה קורא תא המחשבות שלי!"אמרתי וצחקתי והלכנו הביתה שלו.

נכנסנו הביתה,פתחנו את האור,מזגן והכל,עליתי למעלה בשביל ללבוש משהוא יותר נוח וירדתי.

טום התיישב על הספה ואז נאי באתי והיתיישבתי לידו.

"איזה סרט את רוצה לראות"הוא שאל.

"אממ יומני האומנת ראיתה"?שאלתי אותו.

"לא אבל אני רוצה לראות,יאלה בואי נזמין"הוא אמר ואני נשכבתי והראש שלי היה על הברכיים שלו והוא ליטף את שערי.

הדלקנו את הסרט ונרדמתי באמצע ככה,הרגשתי שמרימים אותי הצצתי טיפה וראיתי שטום הרים אותי מנסה שלא להעיר אותי ולקחת אותי למיטה,סגרתי את עיניי והרגשתי שהוא מניח אותי על המיטה,מכסה אותי,נותן לי נשיקה רכה,ונכנס למיטה גם הוא

חיבקתי אותו לחשתי לו "אני אוהבת אותך הכי בעולם" ונירדמתי.

אני ממש ממש מצטערת שלא עידכנתי אבל עכשיו אני יעדכן כל יום D:

אזזז יאלההה,,

הוא אמר היא אמרה פרק 2 חלק א' עונה שניה.

-מנקודת המבט של רוני-

אמבולנס לקח אותי, ביל,טום,,וגלי לבית החולים בברלין,זה היה הבית חולים של כל המופרסמים או העשירים.

זה לקח קצת זמן אבל הם הגיעו,לגלי היו כבר צירים והיא עמדה ללדת.

הנסיעה עברה בצרחות של גלי,היא עשתה לביל סימנים בכל היד.

רק אני הצלחתי להרגיעה אותה טיפה עד שהגענו.

שהגענו לבית החולים מלא כתבים,מראיינים וכל תקשורת אחרת הייתה מחוץ לבית חולים.

לא הבנו מי אמר לכל התקשורת הזאת.

הגענו לחדר לידה.

לגלי לא היה זמן לחכות היא בכל רגע צריכה ללדת.

רק ביל נכנס,אני וטום חיכינו בחוץ מדי פעם כתבים באו לשאול אותנו שאלות,אבל אני וטום היינו לחוצים מדי ולא יכולנו לענות על כל שאלה.

פתאום מישהוא קצת גבוהה לא ממש מבוגר נכנס וצלצול הפלאפון שלו נשמע בלי הפסקה.

"אני שוב חוזר אני לא יכול להגיד!"הוא אמר וניתק בעצבנות את הפלאפון והכניס לכיסו,אבל אז נשמע עוד צלצול פלאפון.

"הלו!,מה?;מאיפו הוצאת את זה זה שקר אחד גדול"!הוא ניתק ושוב נשמע צילצול פלאפון.

"אני לא יודע מה תגיד!תגיד שאין תגובה שלום ביי!"הוא אמר וכיבה את הפלאפון אחת ולתמיד.

"פיוו"הוא אמר והלך לכיוון שלנו.

"טווםם מה שלום גלי והאבא שלנו?"הוא אמר ונשמעה צרחה מהכיוון של החדר לידה.

"אתה שמעתה"הוא אמר וצחק.

"ושלום לך "הוא אמר ועשיתי פרצוף לא מובן.

"היי דייויד"אמרתי לו וחיבקתי אותו.

"מתרגשת הא"?הוא אמר וחייך.

"כן מאוד!!"אמרתי,והוא צחק.

-

-מנקודת המבט של גלי-

בלילה,הרגשתי שיש לי צירים,התחלתי לצרוח זה היה הדבר הכי כואב בחיים!

טום ורוני התפרצו לחדר,ורוני לקחה את העיניינים לידיים.

האמבולנס הגיע,אחרי כמה דקות של צרחות וכאבים באנמבולנס.

אוקיי זה פרק מאוד קצר פשוט אני חייבת לטוס!בערב יהי פרק שני 3>

אעאעאעעאעאעאעא ואני חזרתי לכאןן אל תגידו שלא היתגעגתם הא הא? חוחו השארתי אתכם במתח קודם כל תודה לבלוג העיצובים http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=513661 "גרפיטי" תוודה רבה :}]]]]]

עכשיו לפרק שכולכם חיכיתם לו D::

הוא אמר היא אמרה עונה 2 פרק 1 

כל המבטים פתאום הופנו אליה שאני מתכוון אליה,זאת אומרת לכריסטינה.

שקט נהיה פתאום באולם,כולם היו בתדהמה.

"טום קאוליץ! אמרתי לך שאני יהרוס לך ולזנזונת הזאת את החתונה"היא אמרה.

פתאום שתי שומרים ענקיים נכנסו וניסו לקחת אותה.,פתאום היא הוציאה רובה מהכיס.

"שאף אחד לא יזוז!"היא אמרה וירתה יריה באוויר.

"היא משוגעת תכחו אותה מכאן"רוני צעקה וחיבקה אותי.

"המוני אנשים הסתתרו מתחת לכיסאות או שישבו ולא זזו"

פתאום משטרה התפרצה לאולם,ולקחה את כריסטינה .

כולם נרגעו,ניסו לעקל את מה שקרה כאן הרגע.

"אוקי,זה היה לא צפוי בואו נמשיך"אמר הרב.

"תשבור את הכוס בבקשה"הרב אמר,טום שבר את הכוס,הם שמו אחד לשני את הטבעות ואזה הרב אמר.

|"החתן יכול לנשק את הכלה"ונישקתי את רוני,אז כולם הלכו לבר או לאולם הריקודים.

-

-מהמבט של רוני-

"א האמנתי שזה מה שקרה כריסטינה הכלבה הזאת כמעט הרסה לי את כל החתונה!"צעקתי לגלי באוזן מקווה שהיא תשמע מכל הרעש.

"על תתיחסי היא סתאם קנאית בואי לרקוד!"גלי אמרה.

רקדתי עם כל הקרובים שלי עם דודות שלי,אחיניות הקטנות שלי,ובמיוחד עם גלי,והכי רקדתי עם טום,לא האמנתי שאני היתחתנתי איתו מאז שנפגשנו חשבתי שזה עוד סטוץ של טום קאוליץ אבל כנראה שזאת הייתה אהבה.

ומה עם גלי וביל?גלי עוד כמה ימים צריכה ללדת ואז הם יתחתנו ככה הם החליטו.

פתאום המוזיקה נהפכה לשקטה יותר,ורק אני וטום עמדנו באמצע ורקדנו סלואו.

אחרכך ביל וגלי היצתרפו ואז כל הזוגות.

אחרכךאכלו,רקדנו,שתינו והמון השעה הייתה ממש מאוחרת וכולם הלכו הביתה.

אחרי שניפרדתי מכל הקרובים שלי והמשפחה שלי שהיו צריכים לחזור לישראל,ואותו דבר גם טום.

הייתי שמחה יותר מכל,לא הפסקתי להתסכל בטבעת,לא האמנתי שאני נשואה!

אני בטוחה שגם טום לא האמין.

כולם הלכו,רק אני ביל גלי וטום נשארו השכרנו לנו חדרים במלון.

שתי סוויטות לי ולטום ולביל ולגלי.

לירח דבש יכול להיות שנטוס למיאמי או לאי אחד.

הלכנו למלון,הגענו ללקומה שלנו נפרדנו מגלי ומביל ונכנסנו לחדר.

ראינו טלויזיה וכמו כל זוג שכבנו חח.. ואז הלכנו לישון.

בשעה ארבע בבוקר ככה משענו צעקות מהחדר של ביל וגלי.

"מזה הצעקות האלו?"טום התעורר בבהלה.

"או,או נראלי שגלי יולדת"הוא אמר.

"מה גלי יולדתת?"קמתי בבהלה,היתלבשתי בשיא המהירות והלכנו לחדר.

דפקנו בדלת לא פתחו,דפקנו שוב לא פתחו.

"נ ווו כוסעמקק למה הם לא פותחיים?"אמרתי בעברית.

"הא?!"טום אמר וצחק כאילו דיברתי יפנית.

"לא משנה תעשה משו!"אמרתי.

"מה אני יעשה?,ישבור את הדלת?"הוא אמר בציניות.

"כןןןןןן!"היא צעקה.

טום נתן ביטה לדלת והיא נפתחה.

"למ ה לעזאזל אתם לא פותחים את הדלת?"טום אמר.

"אתם לא רואים שנאי עומדת ללדת?!תעשוו משהואא"גלי צרחה.

"ביל טום תתקשרו לאמבולנס"אמרתי,והיתקדמתי לרוני.

"אוקי האמבולנס עוד מעט מגיע,תנשפי ותשאפי"אמרתי לגלי.

"זה כואבבבבבב!!!!"גלי צרחה וחזיקה לי את היד חזר ועשתה בה סימנים.

"אאוץ!"אמרתי.

"סליחה"היא אמרה ונרגעה.

האמבולנס היה למטה אנשים עם אלונקה באו לקומה שלנו לקחו אתר וני כולנו היינו בהיתרגשות במיוחד ביל הוא עוד מעט הופך לאבא,הקטע הכי מוזר זה שגלי הייתה צריכה ללדת יותר מאוחר.

סורי שיש פרק קצרר,,, אוהבתתת 3>>> שנהב