האקס היה בחו"ל במשך חודש וחצי. בזמן הזה הספקתי להכניס את כל החיים שלנו לקרטונים ולעבור למקום שנקי ממנו. בדירה החדשה גיליתי כמה דברים הוא השאיר ונאלצתי להקדיש לו פינה שלמה בתוך החלל שהיה אך ורק שלי. בינתיים המשכתי עם חיי, השתדלתי כמה שיותר לבנות לי חיים בלעדיו (מן הסתם) והעשרתי אותם עוד יותר. הקדשתי המון זמן לעבודה והתפניתי להשקיע זמן במעגל החברות שלי. אני שמחה שיש לי את החלק שלי, את הפינות האלה שהן רק שלי, אך חלק משמעותי מהחיים שלי עדיין נגוע בו. הוא חזר ונפגשנו השבוע. זו הייתה תחושה מוזרה, בעיקר כי הוא רצה שנתחבק ולא היה את הדיסטנס שציפיתי שיהיה אחרי זמן ארוך בלי לראות אחד את השניה. הגעתי למסקנה שאני מתגעגעת ואמרתי את זה. גם הוא אמר את זה ושאלתי למה בדיוק הוא מתגעגע והוא אמר שלביחד שלנו. אני מסכימה איו. זה לא שבהכרח התגעגעתי ללבטים שלו ולכל השטויות שהוא היה עושה, אלא לביחד שהיה לנו.