יומן אישי

פוסט ראשון

מוזר לי, אף פעם לא היה לי בלוג.

יש לי יומן, כבר 6 שנים.

בלוג זה כמו יומן שכולם יכולים לראות.

זה נחמד אם יש מטרה מסוימת שמישהו יראה מה אתה כותב לו. ואם לא?

וואו, להתחיל לכתוב את החיים הפרטיים שלי מול כל העולם.

קצת קשה אבל בסדר..

אז ככה..הרבה אהבה, הרבה דיכאון, סיפור ארוך.. שעוד לא נגמר, אבל סוף זמני טוב-> מקווה ששהוא ימשיך

הייתי ילדה תמימה, עברתי לחטיבה, היתבגרתי, היתאהבתי, שקעתי בדיכאון, כתבתי מכתב היתאבדות, החלטתי לא לוותר על החיים, חזרתי לעצמי, שוב היתאהבתי, שוב נכנסתי לדיכאון, ושוב החלטתי לא למות, החלטתי לא להאמין באהבה, לא להאמין בה', לנצל כל שניה בלי לסבול שוב, עברה שנה, והרגשתי שמשהו חסר, רציתי שיהיה לי מישהו להגיד לו שאני אוהבת אותו, פתאום חשבתי שמצאתי את אהבת חיי, ואחרי כמה חודשים גיליתי שטעיתי, חזרתי לדיכאון, היתאהבתי, נכסנתי לדיכאון, חרטתי על הרגל "מוות" , ההורים שלי החליטו לשלוח אותי לפסיכולוג ופסיכיאטר אחרי זה, ברחתי מהבית, חזרתי הביתה, החלטתי לא לוותר, גיליתי שהאהבה לא תמיד תגרום כאב, עכשיו, במצבי הנוכחי, טוב לי.