hello sunshaine

הייי P:

עידכון שני היום D:

ממ... נכנסתי רק כדי לעדכן שהילה או בשמה האמצעי הג'ינג'ית,

זרקה את נועם ):

חיחי איזה נחמדה אני.. עידכנתי למרות שלא היה לי כוח..

קיצר נועם.. לא נורא (:

ניראלי שאני לוקחת את זה יותר קשה ממך! XD

חיבוק עידוד

נ.ב

מי בא אליי לראות מהי ועצבני 4?D:

יואו שנים שלא עידכנתי פה!

עשיתי עידכון שכתבתי במשך שעה וחצי על טיול יםLים שעבר עליי בשיא הכיף.. אבל נימחק לי ):

טוב.. אז בינתיים..

מה שאני זוכרת כי זה היה מזמן.. היה כיף (: הכרתי אנשים מדהימים.. אין עליהם פשוט...

ועוד משו קטן לפני שאני עוברת למה שבאמת רציתי לכתוב עליו:

"קמתי בבוקר מוקדם, אני מוקף באנשים, שלא ראיתי מעולם אבל כולנו חברים.

אני באמצע המדבר,

עם כובע על הראש,

דופק גלבה אחת, איזה נפילות.

ים Lים, איזה יםLים

איזה יםLים, יםLים, איזה יםLים..

וואאי וואי אני רעב, איפה השימורים?

מביט ימין אח"כ שמאל.. למה אין קליטה?!?!?!?!

ים Lים, איזה יםLים

איזה יםLים, יםLים, איזה יםLים.."

ועכשיו לנושא שבאמת מכביד עליי בזמן האחרון..

היה לי חבר, שממש לא משנה איך קראו לו.. מי שיודע.. שיהיה לו בכיף..

אהבתי אותו, אבל הוא עששה משו שבאמת השאיר אצלי צלקת, נכון. זה נישמע שטותי אבל מבחינתי,

מה שהוא עשה, זה באמת בילתי נסלח.. הוא ניסה ל.. טוב.. הבנתם לא..?

לקח לי די הרבה זמן עד שהתקרבתי שוב לבנים, אפילו מאחי ומאבא שלי התרחקתי... ואז.. פגשתי מישהו,  שהחזיר לי

ת'ביטחון העצמי שלי...אהבתי אותו, אבל זה נגמר, גמרנו..

זה לא השאיר עליי שום צלקת, כי אני גמרתי את העיניין, ובאמת, הוא לא זה שאני רוצה לדבר עליו היום....

אחריו.. פגשתי עוד אחד (כן כן. כ''כ הרבה.. מה אני אעשה? הייתי די שבורה) ,

גם אותו.. אהבתי.. הייתי בטוחה שהוא אוהב אותי.. כנריאה שלא..

אחרי שבוע איתו בערך, התחלתי לראות שמשו לא בסדר.. שהוא לא מתנהג אליי כמו בהתחלה, שהוא מתנהג אליי

מוזר ליד חברים שלו.. ושוב.. כמו הראשון.. מה שמעניין אותו, זה נשיקות וחיבוקים, ליד חברים שלו, שייראו איך הוא "גבר"

ככה הוא והחבר'ה שלו קוראים לזה.. "גבר" לדעתי זה יותר "נצלן,/אגואיסט/ שובניסט"

ואני.. כמו מפגרת, נישארתי איתו, למרות שידעתי שהוא מנצל, כי אהבתי אותו.. כ''כ אהבתי אותו!

פתאום, שמתי לב, שהפצע שהראשון גרם לי, לא ניסגר.. שהוא עדיים פתוח, ומדמם, ומשפיע עליי..

הרגשתי רע, הרגשתי שבורה.. פשוט.. פשוט לא יכלתי יותר.. באמת שלא יכלתי יותר..

הדבר היחיד שעזר לי, הייתה שיחה אחת עם הידיד הכי טוב שלי.. בנאדם, שאם הוא לא היה אני לא הייתי נורמאלית היום.. רוב הסיכויים

שהייתי מדרדרת למשו.. אני לא יודעת אם לסיגריות או לשתייה, אבל הייתי מדרדרת.. והיום, הוא שוב עשה את זה, הוא שוב גרם לי להעלות חיוך על הפנים,

ולדעת שיש בני-אדם שאני יכולה לסמוך עליהם.. אני כ''כ מאושרת שאני ידידה שלו.. אני לא שמה כאן ת'שיחה כי זה שנה להעביר, כי אני גם מצזרת את כל השמות וזה..

בקיצורף אני די חפרתי כל הפוסט הזה.. אבל מה שרציתי באמת לעשות פה זה שני דברים..

אחד... כן.. גם אני צריכה מקום לפרוק את הכל, כל הלחצים העצבים והכעסים שבתוכי..

והשני... להגיד לכל הבנות...תשמרו על עצמכן, אל תלכו עם כל אחד... באמת, החיים שלכם יקרים מדי בשביל לבזבז זמן על בכי

בגלל בן אחד, שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו..

זהו..

להתראות (: