מסתדרת בחיים

אז נכון שהבחירות לממשלה בפתח, אבל זה דווקא נושא שלא ממש מעניין אותי לכתוב עליו. בטח יש בלוגים שלמים שמוקדשים לנושאים האלו, למרות שקשה לי להעלות על הדעת מי ירצה לבזבז את שמנו על כתיבה שכזאת. נו, שוין, כל אחד והפיל שלו... 

אני דווקא מתכוונת לבחירות שאנחנו עושים בחיים. כל יום אנחנו עושים בחירות. אני, למשל, בוחרת כל יום מחדש את השעה שאני אקום בה. בד"כ זה אמור להיות 06:00 אבל לרוב אני מרמה ושמה שעון לאיזה 06:15 ואפילו קצת צפונה מכך. אבל זו בחירה פשוטה, אני מודה. לפעמים יש בחירות קצת יותר מורכבות מזה. נניח, לרגע, שיש לי כמה מחזרים שמתחילים איתי בו זמנית ואני צריכה לבחור ביניהם - פה זו כבר מלכודת קצת יותר מורכבת.

אתם מבינים, נניח שאני הולכת על הראשון. כל ראשון שהוא. לפעמים הוא הראשון כי הוא הכי נראה לי, או הכי מוצא חן בעיני, אחרי שבדקתי ושקלתי את צעדיי מול כל האחרים. אבל מה אם הוא הראשון סתם כי ככה יצא? במקרה כזה אני תמיד אשאר עם איזושהי תחושה של פספוס, כי אולי אם הוא לא היה כל כך נלהב וקופץ על מציאה, אז מישהו אחר היה מתגלה כמעניין יותר. 

ההתלבטות הזאת, בתורה, יוצרת כמובן מצב שבו אני איתו, אבל כבר חושבת על האחר (שלא לומר מתכתבת איתו במקביל). אז כן, זה לא הכי נחמד מצידי, אבל גם לי יש כמה חטאים קטנים. לא הייתי "ממקבלת" לגמריי - כלומר, לא הייתי יוצאת עם שניים במקביל. פגישה זה די הגבול שלי, אבל סתם להתכתב - נו, זה כבר משהו אחר לגמרי (ומונטי פייטון כבר אמרו את זה הרבה לפני). 

טוב, נו, כבר משהו לשעת לילה מאוחרת שכזאת ואני הטחתי לעצמי ללכת לישון מוקדם. 

אז לילה טוב לכל שני הקוראים המסורים שלי ושתהיה לכם שבת מהסרטים :)

(ואם יהיו סרטים, אני מבטיחה לספר).