בכל השבוע לא הצלחתי להרדם ,
לא הייתי רגועה, וזה בלשון המעטה !
הוצאתי את המתח שלי על חן חבר שלי , ועל אנאל וטל ... /:
כעסתי עליהם שלא הבינו אותי,
וכעסתי בעיקר על עצמי שכל כך נתתי לאלי להשפיע על חיי.
כעבור 8 ימים , בשעה 10 בבוקר, בזמן שיעור, קיבלתי טלפון ממספפר חסוי.
יצאתי בתירוץ של "אני צריכה להתפנות," ועניתי .
"הלו?" עניתי.
"אמ.... בר? מדבר אלי אלטוניו.. " הוא פתח
,"כן כן ... מה שלומך אלי ? " אמרתי בהתרגשות.
"מעולה, מעולה... שומעת מתוקה... אני חייב לפגוש אותך, נראה לי עליתי על משהו טוב" אמר אלי במסתוריות.
"מה... מה זתומרת? טוב אני בבצפר עכשיו, מסיימת רק ב3" אמרתי באכזבה.
"מה 3? עד 3 זה יהיה מאוחר מידיי.. איפה את לומדת? אני בא עכשיו לאסוף אותך!" הוא קבע.
נתתי לו את הכתובת , ונכנסתי לשיעור, מתרגשת. שלחתי SMS לאנאל וטל -
"זה היה אלי. הוא בא לאסוף אותי מבצפר, הוא אמר שעלה על משהו טוב... לא יודעת, אבל אני הולכת איתו"
בהשמע הצלצול , לקחתי מהר את התיק ורצתי לכיוון השער. חיכיתי בסבלנות כ10 דקות , וקיבלתי שיחה מאלי ..
"שומעת , בר ... זה אלי... אממ אני מחוץ לבית ספר, את יכולה לצאת " הוא אמר .
"איפה אתה? אני בשער!" עניתי.
הוא ציפצף , וראיתי את הבן אדם הכי חתיך שקיים, במכונית שחורה ונוצצת ....
נכנסתי לאוטו... אלי חייך אליי ולחץ את ידי.
"מה שלומך, בר מותק?" הוא חיייך.
"וואו , מעולה... מה איתך?!" השבתי בחיוך גדול עוד יותר.
"מ-עולה. יפה אמרת.. אז ככה מותק ,הבנתי ממקור אישי שיש אודישנים לראש גדול, עונה חדשה... שמתחילים בדיוק עוד 20 דק" הוא אמר.
"מה?! 20 דקות?! אני לא למדתי שום דבר! מה אני אמורה לעשות?!" נלחצתי .
"דבר ראשון, לחגור חגורה . בקשר לאודישן... נאלתר שמה כבר, סמכי עליי בר" הוא אמר בביטחון.
"אם אתה אומר , אתה יודע... אני מקווה" עניתי .
נסענו , והגענו לביניין באמצע תל אביב . עלינו במעלית , הלכנו במסדרונות הביניין , והגענו לבסוף לחדר המתנה ,
שם ישבו כמה ילדים בני גילי מלווים בהוריהם...
אלי ניגש לדלת , וילד אמר לו "הי הי , יש סדר!"
"אה.... תרגע חמוד ושב בשקט" ענה לו אלי בלי היסוס.
הוא סימן לי לחכות לו , ונכנס. אחרי 4 דקות שנראו כמו נצח , הוא יצא וסימן לי להכנס...
"אז אתה מבין, ארז, היא מאוד מאוד רצתה , אתה רואה אותה, היא בלעה 4 כדורים כדי להרגיש טוב יותר...
אתה חייב לתת לה צ'אנס, היא לוקחת את כל המכוערות שיש לך בחוץ בהליכה " אמר אלי בביטחון.
"מה.. מה אמרת שיש לך, מתוקה?" הוא פנה אליי.
אלי עשה לי פרצוף סובל , הבנתי ישר למה התכוון , ושיתפתי פעולה... שחקנית או לא?!
"וואו, אתה לא מבין, אדון.. ארז.. אני הרגשתי על הפנים, אבל לא יכולתי לוותר על אודישן כזה חשוווב במיוחד ששמעתי שאתה המלהק!" התחנפתי .
הוא חייך בשביעות רצון.
"אם כך , קחי לך 5 דקות , תעברי על הקטע, וכנסי . " פסק ארז, ואלי משך אותי בידי , ויצאנו מהחדר .
עברתי על הטקסט, התפללתי שאזכור אותו בע"ה ...
אחרי 3 דקות , שהספקתי לקרוא בערך את הכל , אלי החליט שעכשיו הגיע הזמן להכנס.
"אלי, ללא סיימתי לקרוא!" מחיתי .
"אין דבר בר, זמן זה כסף, הוא גם ככה לא יתן לך לסיים " אמר אלי .
"טוב נו... שיהיה.. אם אני לא עוברת, אשמתך!" צחקתי.
"כן כן.. יאללה כנסי, מחכה לך פה . " האיץ בי אלי.
נכנסתי , התחלתי לדקלם את הטקסט, וארז הפסיק אותי באמצע.
"יותר דרמטי, את אדישה מידיי " הוא אמר.
הקשבתי ופעלתי לפני עצותיו , ובסיום האודישן שלח אותי החוצה עם חיוך .
נרגשת, סיפרתי לאלי הכל ,והוא החליט שצריך לחגוג את זה.
"יאללה בר , אני מזמין אותך לקפה... לא לא, מה שותים בגילכם? קולה?" הוא צחק מעצמו.
"בוא נלך נשתה איזה דרינקק מה אתה צוחק עליי?!@" שיחקתי אותה ..
"הופה.. עכשיו את מדברת.. יאללה בואי, מכיר פה בר שפתוח 24 שעות באזור " חייך אלי ,
ונסענו לשם .
התיישבנו על הבר , אלי הזמין לעצמו וודקה רדבול , ואני הזמנתי פיג'לינג סאוור...
"אז מה בר... ספרי קצת עליך.. שנכיר יותר" אמר אלי.
"אין לי ממש מה לספר... מה שאתה צריך לדעת עליי אתה תדע עם הזמן... לא?" חייכתי.
"כן... בסוף כן.. מה אבל בכל זאת... אמרנו את בת 16 לא?" נזכר אלי.
"כן... ואני מתל אביב... ויש לי חבר... בערך... לא יודעת אם אנחנו ביחד או לא ... וזהו נראה לי" סיכמתי.
"לא יודעת אם ביחד או לא? חח גיל 16 המערכות יחסים נהיות קצת יותר מורכבות לא?" צחק אלי.
"כן... אבל לא יודעת מה יש לו... אני לא אוהבת אותו כבר, או שכן, עזוב, לא יודעת" אמרתי במבוכה.
"אני בגילך... כן בערך בגילך הכרתי את האקסית שלי.. היינו יחד 7 שנים... " חייך אלי.
"וואי, היית עם מישהי 7 שנים ונפרדתם?! מתי? " התפלאתי.
"לפני... חצי שנה בערך... " ענה אלי .
"ולמה? אם אפשר לשאול" שאלתי .
"אה.... אני מעדיף לא לדבר על זה... אכפת לך?" אמר אלי במבוכה.
נהייתי נבוכה ממנו , והנהנתי בשקט.
"טוב... נהיה כבר מאוחר... יש לי עוד פגישה.. שאני יחזיר אותך הביתה?" הציע אלי.
"כן.. תודה.. בסדר" עניתי.
כל הדרך שתקנו, הרהרנו שנינו .
לפני שיצאתי, אמרתי לאלי "אל תשכח להתקשר אם מודיעים משהו..."
"כן כן אין בעיה... נדבר מותק , ביי ביי " חייך אליי חיוך אחרון, ונסע.
עמדתי ליד השער של הבית שלי ,
והסתכלתי עליו מתרחק.
חום הציף את ליבי במחשבה על הטלפון הבא ממנו .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
