RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2009
וואאו כלכך הרבה זמן לא נכנסתי לפה,
אולי לא היה לי זמן, אולי לא היה הרבה מה לחדש..
מממממממממ..
עברתי הרבה מאוווווד אירועים, חלקם חשובים חלקם לא,
מהאקס שלי עברתי, הוא היה חרא, ורק עכשיו גיליתי,
שהוא לא יודע לאהוב באמת,
הוא יכול לאהוב כמה חודשים, ולא יותר, וגם זה בקושי..
כנראה בגלל שרק בזמן האחרון הוא נפתח ונהיו לו חברות,
הוא עדיין לא יודע מה זה לאהוב,
כשהוא יגדל ויתנסה אני מאמינה שהוא ילמד,
כשהוא לא יצא עם בנות שהן בנות 14 ><
לא שיש לי משהו נגדן, יש לי חברות בגיל הזה,
פשוט הוא גדול מידי בשבילן,
וחבל על הפגיעת לב שהן יקבלו בגיל קטן ממנו..
כרגע? מצאתי מישהו כלכך חמוד (:
או שהוא יותר נכון מצא אותי חח
ואני נהנת איתו, החלטנו לנסות יחד, לראות מה יהיה,
כי אנחנו יודעים שאם אחרי זה אנחנו יכולים להתחרט ולהגיד לעצמנו,
שהייתה לנו הזדמנות נפלאה למשהו טוב..
אז ננסה, אני יודעת בעצמי, שאני לא יהיה מסוגלת להתאהב בו, לא כלכך בקלות.. ולא בימים הקרובים..
עדיין מאוד קשה לי לסמוך על דברים חדשים,
אבל זה יקרה מתישהו לא??
כרגע אני יודעת שאני לא מתחרטת, הכרתי את כל הקרובים אליו אם זה משפחה חברים קרובים,
על הדייט הראשון שלנו,
וזה היה נראה לי נכון,
כי הרגשתי שייכת, והוא לא נתן לי שנייה אחת להרגיש חיסרון של משהו,
היינו לבד, היינו יחד עם אנשים,
ובכל מצב ידעתי שגם אם הוא במרכז של החצי השני של החדר, והוא לא לידי
והוא לא מחזיק לי את היד או מחבק אותי ונותן לי את ההרגשה שהוא איתי, הפיזית
אני יודעת שהוא מסתכל עליי ושומר עליי בעיניים שלו,
שלפי העיניים הוא מבין אותי הכי טוב,
יכולנו לשבת להסתכל אחד לשני בעיניים דקות על גבי דקות,
בלי לעשות כלום, כשהוא מלטף לי את הפנים, אני מלטפת לו את הגב,
ורק להסתכל אחד לשני, ומידי פעם להעלות חיוך קטן,
אני לא יודעת למה, זה הרגיש לי טוב כרגע,
ואמרתי לעצמי שאני כן רוצה ללכת על זה,
הוא הסביר לי, על ההתחלה, כשדיברנו שיחה מלב אל לב,
שהוא מרגיש אליי משהו כנה, משהו אמיתי,
שהוא רוצה אותי להרבה זמן, שלו, איתו,
אבל הוא מפחד.. מפחד ממחוייבות..
אנחנו לא גרים באותה העיר, לא שאנחנו רחוקים ממש, אבל בכלזאת..
אנחנו צריכים לנסוע אחד לשני, צריכים את האומץ, את האמונה, לבטוח אחד בשני..
אני רק מקווה באמת, שילך לנו כמו שהוא רוצה..
כי לאטלאט אני מתחילה להאמין במה שהוא אומר לי,
אני רק מקווה שזה לא יירד ממנו, כל ההרגשה שלו,
עם הלחץ, עם הפחד, שכל האהבה תישכח..
מה שיהיה יהיה.
אני? רק מאושרת בימים האחרונים, בזכותו (:
3>
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: