Du kranke sau

אתמול הייתי במסיבת הפתעה לחברה שלי..

שתיתי קצת ואחר כך התחיל סתם להסתובב לי הראש

לא השתכרתי או משהו.. זה היה סתם..

ואז התחלתי להזכר..

בדברים האלה.. שכל הזמן חוזרים על עצמם במחשבות..

אז התחלתי לבכות,

פשוט נפלו לי הדמעות מהעיניים בלי להודיע קודם,

דמעות גדולות שלא הצלחתי לעצור..

ירדו וירדו.. עד שכבר כלכך כאבו לי העיניים, השפתיים.. הבטן.. הראש.. ובעיקר - הלב.

הפסקתי לכמה דקות וישר אחר כך שוב.. הכל חוזר..

בכיתי.. ובכיתי.. ואז סופסוף זה עצר ולא בכיתי יותר..

קמתי בבוקר ופשוט הרגשתי כלכך רע..

פשוט חשבתי לעצמי: "הלוואי שהאתמול פשוט ימחק, שאף אחד לא יזכור כלום.. ובעיקר אני.."

אני בכוונה לא אומרת מה זה הדבר הזה אבל אני בטוחה שחלקכם מבינים..

בכל מקרה.. התקופה האחרונה הייתה בין התקופות הטובות שהיו לי בחיים.. רק חבל שכל פעם אני נזכרת..

נזכרת בדבר הזה... במישהו הזה.. ברגע הזה..

כלכך בא לי לחזור לשם..

וכמו תמיד אני אומרת לעצמי: "זה יעבור לי עד מחר.. בטוח.."