אני כבר לא יודעת על מי לסמוך,
ואת מי לשתף,
פתחתי בלוג, שאפחד לא יודע עליו,
ואני שופכת פה את הלב,
אולי אנשים שאני לא מכירה יכולים לעזור.
דף חדש.
קשה לי. באמת.
כאילו,
אני מבלה, נהנת, צוחקת, מחייכת,
אבל כשאני חוזרת הביתה אני חושבת,
וזולגת דמעה ויותר.
ולפעמים פשוט באלי לרוץ לשירותים בביצפר ולבכות,
אבל אני לא אוהבת לבכות ליד החברים שלי.
אז אני פשוט מחכה,
כל היום לחזור הביתה,
לנגן בגיטרה, לשמוע מוזיקה,
ולהירגע, עד שהכל יעבור,
ואז יום חדש,
שאולי אז, בתקווה, יעבור יותר טוב.
בי.
תגיבו בהצלחה וכלזה. (:
-
מחקתי. כי זה באמת היה דפוק \:
סתאם כי זה כפתור מאגניב ^^"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
