אני יודעת שגילית על הבלוג,
ואני מאוד אוהבת את זה שאת מכבדת את הפרטיות שלי.
תודה רבהרבה לך .
אני מבקשת מראש,
אם מישו מגלה על הבלוג שלי שייצא מכאן,
אחרת. מה הטעם בבלוג הזה?
לפרוק הכל ולדעת שמישו קורא פה . ואז אני לא יוכל לפרוק .
ואני אצטרך להיות מזוייפת ולא להיות אמיתית, וכנה, אני אצטרך לשקר.
אז אני באמת מבקשת, ברצינות,
מי שמכיר אותי, שייצא מפה.
אפילו מי שחושב שאני מוכרת לו. אפילו טיפה.
-
אם מדברים על פרטיות,
כ"כ באלי לפרוק עכשיו משו .
אני קודם באמת רוצה לחכות כמה ימים,
אם באמת נעלמים .
כי אני באמת סומכת על החברים שלי,
החברים האמיתיים שלי .
שאם הם ייגלו על הבלוג הם ייצאו מכאן ,
אבל רק לביטחון -
עוד מעט, עוד קצת.
אני כבר לא יודעת על מי לסמוך,
ואת מי לשתף,
פתחתי בלוג, שאפחד לא יודע עליו,
ואני שופכת פה את הלב,
אולי אנשים שאני לא מכירה יכולים לעזור.
דף חדש.
קשה לי. באמת.
כאילו,
אני מבלה, נהנת, צוחקת, מחייכת,
אבל כשאני חוזרת הביתה אני חושבת,
וזולגת דמעה ויותר.
ולפעמים פשוט באלי לרוץ לשירותים בביצפר ולבכות,
אבל אני לא אוהבת לבכות ליד החברים שלי.
אז אני פשוט מחכה,
כל היום לחזור הביתה,
לנגן בגיטרה, לשמוע מוזיקה,
ולהירגע, עד שהכל יעבור,
ואז יום חדש,
שאולי אז, בתקווה, יעבור יותר טוב.
בי.
תגיבו בהצלחה וכלזה. (:
מחקתי. כי זה באמת היה דפוק \:
סתאם כי זה כפתור מאגניב ^^"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
