שנים שלא כתבתי פה וגם אני לא מתכוונת לחזור ולכתוב פה
במיקרה נכנסתי לבלוג ישן של חברה שלי ואז חשבתי לעצמי מעניין מה אם הבלוג שלי
כל כך הרבה דברים הישתנו חברות חדשות תעסוקה חדשה אני עוד כחצי שנה 18 ועוד כ7 חודשים אני כבר מתגייסת
גדלתי קצת נישארתי כמו שאני אבל אני גם מאמינה שהישתנתי קצת
אני רוצה לכתוב משהו אופטימי שהחיים יכולים להישתנות מקצה לקצה רגע אחד אתה חש בטוח הרבה חברים סביבך יש לך בן זוג שאוהב
והרגשה ששום דבר לא יקרה ורגע שני אתה קולט את עצמך נופל לתוך תהוםהבן זוג הלך האנשים שקראת להם "חברים" גם הם נעלמו
ואפילו "החברה הכי טובה" גם לה כבר לא אכפת
וההרגשה נוראית שבא לך לירות בעצמך כי בעצם אתה מרגיש שהפסדת את הכל
אבל דווקא ברגעים האלה אתה יכול להבין את החוזק של המשפחה דווקא ברגעים כאלה אתה קולט ומבין מי החברים האמיתים שלך
את קולט את מי אתה בעצמך נטשת בדרך ואתה מכיר אנשים ובונה את עמך מחדש עד לפעם הבאה ששוב תפגוש את התהום אבל בפעם הבאה
אתה תיהיה מוכן מראש ואתה תידע איך לצאת מי שם כמה שיותר מהר.
אני לא מתחרטת אל שום דבר אני יודעת שעשיתי הרבה טעויות אני יודע שאני יעשה הרבה טעויות גם בעתיד אבל כרגע אני יודעת מי לצידי
וגם אם לא יהיו לי חברים לידי יש לי משפחה כל כך תומכת ואוהבת יש לי ידע יש לי תוכנויות לחיים ואני יודעת שאני שוב לא יהיה בדיכאונות שהייתי פעם
וכרגע העתיד נראה ורוד יותר מתמיד 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
