דברים שרואים מכאן..

<השגיאה במקור>

אתה יודע, ילד

זה מסוג השאלות שאני שונאת - - -

אם הייתי רוצה לנהל דיון על ה"למה"..

הייתי מתחילה אותו.. ולא גורמת לך לשאול..

בייבי.. אין לי ספק שאתה רוצה -

וגם טרחת לציין..

והאמת שגם בלי שתאמר - - הרגשתי.

האינטואיציה שלי אף פעם לא תעתעה בי עד כדי כך...

והאמת היא - שאתה לא שקרן מוצלח..

כשאני רוצה משהו - - -

אני הופכת עולמות בשבילו..

אני מזיזה הרים ממקומם..

אני רוצה - נלחמת - משיגה..

ואתה, ילד - - -

הרמת ידיים? התייאשת? אין לך כח?

אתה עייף? נמאס לך ממלחמות?

כואב לך? ?

אני לא יודעת, בייב, ואולי גם עדיף שלא אדע. . .

כי אולי בכלל אתה בוחן אותי? מנסה לראות מה יהיו התגובות שלי?

מה יהיה הצעד הבא? איך יראה הסמס הקרוב?

אלף שאלות.  אפילו לא תשובה אחת.

רק דבר אחד ודאי.

עברתי.

עברתי את שלב המשחקים.

סיימתי את מבחני הבגרויות לפני כמה שנים.

אני עדיין חושבת עליך - - -

מדמיינת -

מרגישה -

חולמת.

עדיין - - -  עד שתעבור לה גם התקווה..

אהה.. ואגב.. אפילו שאני יודעת שממש לא תקרא..

קראתי אותך קצת, אתמול, בלילה  - - -

מצאתי את "אורן" שלך....

ובינתיים, ילד, עד הפעם הבאה . . . .

רוצה אותך.

ילדה שלך.