דברים שרואים מכאן..

<השגיאה במקור>

אתה יודע, ילד

זה מסוג השאלות שאני שונאת - - -

אם הייתי רוצה לנהל דיון על ה"למה"..

הייתי מתחילה אותו.. ולא גורמת לך לשאול..

בייבי.. אין לי ספק שאתה רוצה -

וגם טרחת לציין..

והאמת שגם בלי שתאמר - - הרגשתי.

האינטואיציה שלי אף פעם לא תעתעה בי עד כדי כך...

והאמת היא - שאתה לא שקרן מוצלח..

כשאני רוצה משהו - - -

אני הופכת עולמות בשבילו..

אני מזיזה הרים ממקומם..

אני רוצה - נלחמת - משיגה..

ואתה, ילד - - -

הרמת ידיים? התייאשת? אין לך כח?

אתה עייף? נמאס לך ממלחמות?

כואב לך? ?

אני לא יודעת, בייב, ואולי גם עדיף שלא אדע. . .

כי אולי בכלל אתה בוחן אותי? מנסה לראות מה יהיו התגובות שלי?

מה יהיה הצעד הבא? איך יראה הסמס הקרוב?

אלף שאלות.  אפילו לא תשובה אחת.

רק דבר אחד ודאי.

עברתי.

עברתי את שלב המשחקים.

סיימתי את מבחני הבגרויות לפני כמה שנים.

אני עדיין חושבת עליך - - -

מדמיינת -

מרגישה -

חולמת.

עדיין - - -  עד שתעבור לה גם התקווה..

אהה.. ואגב.. אפילו שאני יודעת שממש לא תקרא..

קראתי אותך קצת, אתמול, בלילה  - - -

מצאתי את "אורן" שלך....

ובינתיים, ילד, עד הפעם הבאה . . . .

רוצה אותך.

ילדה שלך.

אתה יודע..

תמיד חשבתי, או יותר נכון - עד עכשיו הייתי בטוחה, שכשאני לא רוצה משהו.. אני לא עושה אותו.

ואתה יודע..

שהתבדיתי.

לא רציתי להכיר. בכלל.

לא רציתי גבר. אישה. כלב. אפילו לא זנב של חתול.

רציתי ליהנות מתחושת ה"לבד", שלא הרגשתי אף פעם. רציתי ליהנות מעצמי. להיות קצת - איתי.

רציתי - - -

ואז באת אתה, ילד.. לאט.. בלי להתעקש.. דפקת על קירות ליבי..

לא ביקשת - לא התחננת - רק אמרת "אל תיעלמי לי, ילדה" -

ואני.. ילדה טובה.. לא נעלמתי.

האמת?? רק ביני לבין עצמי אני אודה - התקרבתי..

וראיתי אותך.. בייבי.. ילד.. קצת לא בטוח.. מהסס..

ורציתי אותך.. קרוב.. מחבק.. אוהב..

התקרבת - נכנסת בסערה פנימה - חלחלת עמוק לתוכי - החזקת את שערות ראשי בידך -

החזקת את פעימות ליבי בנשימותיך. בזרעותיך. בנשיקותיך.

ואני.. שכחתי חוקים שיצרתי בעמל רב. שכחתי מחסומים שהצבתי מעל פגעים ודמעות.

שכחתי מסלולים שהבטחתי להם את דרכי לעולם.

שכחתי הכל - זכרתי רק אותך.

והלכת. הצטערת שהלכת. היית חייב ללכת.

אמרת לי שהיה לך כייף.. שאתה רוצה לטעום שוב את תמצית ה"יחד"..

שעברנו שלב בתיאוריית השינה שלך..

אמרת - ונעלמת.

לא. לא ממש נעלמת.

אבל הלב שלך איננו.. (ואני, יקירי, רגישה לריחות גוף חלול..)

אני עדיין הבייבי שלך.. הילדה שאהבת.. החמודה מהרחוב..

אני עדיין - או שמא כבר לא??

חוסר הוודאות מציק יותר מכל ספק - -

אבל הדבר שמציק לי הרבה יותר.. הוא שהתגעגעתי אליך, ילד.

התגעגעתי - לשווא..

ואני אמשיך להתגעגע.. אתגבר.. אדחיק..

ואציב עוד מחסום ללב הריק שלי..

ריק - ממך. אך מלא - בדברים אחרים. שהם הטעם שלך.

רוצה אותך.

ילדה שלך.