איזה משפט מטומטם, בחיי. ואם בכיתי, והתענגתי על כל דמעה? ואם הפשלתי שרוולים וטחבתי את ידי עד המרפקים בעיסה הלוהטת, המבעבעת? ואם נשמתי את אוויר העולם הזה, משכר, מסמם אותך, וכל נשימה עד תום. ואם התהלכתי בביצה הטובענית הזאת, רגלי שקועות בבוץ הסמיך, ערפל עוטף הכל, והמשכתי ללכת.
והם, לא מבינים. מעדיפים להעביס עצמם בקלישאות מתוקות עד כדי פלצה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
