האושר הוא,

וואל דארלינגס,

עוד 8 חודשים.

יאפ. שמונה.

הרבה? מעט? זה הכל עניין יחסי, הרי. ובלי דוגמאות, אין לי כח להיות מטאפורית פה.

שמונה.

אם ננקה את מה שצריך לנקות זה יצא שישה וחצי על גבול השישה.

חצי שנה!! זה כלום.

ואם לא אכפת לך, תנסי להנות קצת, בשישה חודשים האלו. להסתכל קצת מסביב. לאכול איזה שניצל.

מה אכפת לך, את במילא פה.

take it easy, כמאמר השיר.

היר קאמז דה וויאג וויאג :) איט וויל בי ג'סט פרפקטלי פיין. אונסטלי.

"האושר הוא להמשיך לחפוץ במה שברשותינו." לא ככה?